שולחן ערוך, אורח חיים סימן ת״ק

<b>הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג וסדר מליחתו. ובו ו סעיפים:</b><br>אין קונין בשר בפיסוק דמים לומר לטבח תן לי בסלע או בשתים וכן לא יאמר לו הריני שותף עמך בסלע אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים ומביא שתי בהמות ויאמר זו כזו ולמחר שמין הנשאר כפי ששוה כך יפרע לו: הגה וי"א דדוקא ישראל לגבי ישראל שרי בכהאי גונא אבל ישראל עם עכו"ם אפי' בכהאי גונא אסור: [הגהות אשירי פרק אין צדין]:

אסור לשקול בשר אפי' בביתו לידע כמה יבשלו ואפי' ליתנו בכף מאזנים לשמרו מן העכברים אסור אם הוא תלוי במקום שרגילים לשקול בה ואפי' לשקול מנה כנגד מנה אסור ומותר לשקול בידו שלוקח החתיכה בידו ומשער כמה יש בה וטבח אומן אפי' זה אסור אבל אם הוא יודע לכוין דרך חתיכתו לחתך ליטר' או חצי ליטר' חותך כדרכו ואינו חושש:

אין נוקבין נקב בבשר בסכין לתלותו בו אבל ביד מותר ואם לעשות בו סימן מותר אפי' בסכין:

מולגין הראש והרגלים ומהבהבין אותם באור אבל אין טופלין אותם בסיד ולא בחרסית ולא באדמה דמתחזי כעיבוד ואין גוזזין אותם במספרים שנראה כעוש' לצורך השיער:

מותר למלוח כמה חתיכות בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא אחת: הגה וי"א דלא שרי להערים רק קודם אכילת שחרית ומותר למלוח הבשר בי"ט אע"פ שהיה אפשר למלחו מעי"ט (מהרי"ל ות"ה סי' פ'):

נוהגין לנקר בשר בי"ט אפי' נשחט מעי"ט: [וטוב לשנות קצת אם יוכל לשנות באיזה דבר] (מהרי"ל ות"ה סי' פ"ד):