דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תצ״ה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 495
שולחן ערוך אורח חיים סימן 495 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 4 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
לשון המקור
<b>איזה מלאכות אסורים בי"ט. ובו ד סעיפים:</b><br>כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ ממלאכת אוכל נפש וחוץ מהוצאה והבערה וכן מכשירי אוכל נפש שלא הי' אפשר לעשותם מאתמול: הגה ויש מחמירין אפילו באוכל נפש עצמו כל שאינו מפיג טעם כלל אם עשאו מערב י"ט (א"ז מהרי"ל) מיהו אם לא עשאו מערב י"ט ויש בו צורך י"ט מותר לעשותו ע"י שינוי (סמ"ג ור"ן):
קצירה טחינה ובצירה וסחיטה וצידה אע"פ שהם מלאכת אוכל נפש אסרום חכמים:
אין מוציאין משא על הבהמה ביום טוב:
מוקצה אע"פ שמותר בשבת החמירו בו ביום טוב ואסרוהו: הגה ויש מתירין מוקצה אפי' ביום טוב (טור בשם פוסקים) אבל נולד אסור לדבריהם אפי' בשבת וכל מוקצה שאינו בעלי חיים כגון אוצר של פירות ועצים סגי כשיאמר מכאן אני נוטל ואינו צריך שירשום (רבינו ירוחם נ"ד ח"ג) ומותר להכין מיו"ט ראשון לשני בב' ימים של גליות (כל בו) ועיין לעיל סי' ש"י כל דיני מוקצה: