בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן מ״ז

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 47

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 47 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 14 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 14 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 112 מילים

      נפתחת ב״דיני ברכת התורה. ובו יד סעיפים: ברכת…״

    2. סעיף 212 מילים

      נפתחת ב״צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין…״

    3. סעיף 38 מילים

      נפתחת ב״הכותב בדברי תורה אע"פ שאינו קורא צריך…״

    4. סעיף 423 מילים

      נפתחת ב״המהרהר בדברי תורה א"צ לברך: הגה וה"ה…״

    5. סעיף 512 מילים

      נפתחת ב״ברכות התורה אקב"ו על דברי תורה. והערב…״

      חכמים: רב נא.

    6. סעיף 625 מילים

      נפתחת ב״אומר והערב עם וי"ו: הגה ויש אומרים…״

      חכמים: רב עם.

    7. סעיף 711 מילים

      נפתחת ב״ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם…״

    8. סעיף 820 מילים

      נפתחת ב״ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך…״

    9. סעיף 923 מילים

      נפתחת ב״י"א שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו…״

    10. סעיף 1021 מילים

      נפתחת ב״אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון שדעתו…״

    11. סעיף 1113 מילים

      נפתחת ב״שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק…״

    12. סעיף 1217 מילים

      נפתחת ב״אף אם למד בלילה הלילה הולך אחר…״

    13. סעיף 1367 מילים

      נפתחת ב״המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכ'…״

    14. סעיף 144 מילים

      נפתחת ב״נשים מברכות ברכת התורה:…״

    לשון המקור

    <b>דיני ברכת התורה. ובו יד סעיפים:</b><br>ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד:

    צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא: הגה בין למדרש [טור]:

    הכותב בדברי תורה אע"פ שאינו קורא צריך לברך:

    המהרהר בדברי תורה א"צ לברך: הגה וה"ה דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו [ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור]:

    ברכות התורה אקב"ו על דברי תורה. והערב נא וכו' ואשר בחר בנו:

    אומר והערב עם וי"ו: הגה ויש אומרים בלא וי"ו וכן נהגו [רמב"ם פרק ז' מהלכות תפלה ורשב"א בשם המאור ואבודרהם] אבל יותר טוב לומר בוי"ו:

    ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק:

    ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה מיד בלי הפסק ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם:

    י"א שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום והנכון שלא להפסיק ביניהם וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה:

    אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק והוא הדין לשינה ומרחץ ובית הכיסא דלא הוי הפסק:

    שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק וי"א דלא הוי הפסק וכן נהגו:

    אף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא יישן:

    המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכ' התור' ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד [ע"ל סי' א' סעיף ו'] שימתין מלאומרם עד שיאור היום: הגה ולכתחלה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד ואם לא היה לו מים יכול ללמוד ולברך בלא נטילה כמו בשאר ברכות שמברך קודם נטילה כדלעיל סימן מ"ו [אגור]:

    נשים מברכות ברכת התורה: