שולחן ערוך, אורח חיים סימן תס״ב

<b>דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז סעיפים:</b><br>מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל ומותר לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות אפילו שהתה כל היום אבל אין יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני:

מי פירות עם מים ממהרים להחמיץ יותר משאר עיסה הלכך אין ללוש בהם ואם לש בהם יאפה מיד:

מותר ללוש ביין אע"פ שא"א לו בלא טיפת מים שנופלת בשעת הבציר ואף לכתחלה רגילים ליתן מים בשעת הבציר כדי להתיר נצוק ואעפ"כ אין לחוש להם הואיל וכבר נתבטלו המים ביין קודם שלשו העיסה:

מי ביצים ושאר משקים כולם הוי בכלל מי פירות: הגה ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות ואפילו לקטוף המצות אין נוהגין רק לאחר אפייתן בעודן חמין ואין לשנות אם לא בשעת הדחק לצורכי חולה או זקן הצריך לזה:

הלש עיסה במי פירות טוב לעשותה פחות מכשיעור עישרון כדי שלא תתחייב בחלה:

חטה שנמצאת בדבש או ביין וחומץ מותר ובלבד שלא נתערב בהם מים:

יש לברר המלח קודם פסח מחטים שלא יהיו בתוכו כי כשהמלח מתלחלח הוא נכנס מעט מעט בחטים ומתחמץ: