דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תס״ב
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 462
שולחן ערוך אורח חיים סימן 462 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 7 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 7 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 140 מילים
נפתחת ב״דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז…״
- סעיף 218 מילים
נפתחת ב״מי פירות עם מים ממהרים להחמיץ יותר…״
- סעיף 334 מילים
נפתחת ב״מותר ללוש ביין אע"פ שא"א לו בלא…״
- סעיף 439 מילים
נפתחת ב״מי ביצים ושאר משקים כולם הוי בכלל…״
- סעיף 513 מילים
נפתחת ב״הלש עיסה במי פירות טוב לעשותה פחות…״
- סעיף 612 מילים
נפתחת ב״חטה שנמצאת בדבש או ביין וחומץ מותר…״
חכמים: רב בהם.
- סעיף 718 מילים
נפתחת ב״יש לברר המלח קודם פסח מחטים שלא…״
לשון המקור
<b>דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז סעיפים:</b><br>מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל ומותר לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות אפילו שהתה כל היום אבל אין יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני:
מי פירות עם מים ממהרים להחמיץ יותר משאר עיסה הלכך אין ללוש בהם ואם לש בהם יאפה מיד:
מותר ללוש ביין אע"פ שא"א לו בלא טיפת מים שנופלת בשעת הבציר ואף לכתחלה רגילים ליתן מים בשעת הבציר כדי להתיר נצוק ואעפ"כ אין לחוש להם הואיל וכבר נתבטלו המים ביין קודם שלשו העיסה:
מי ביצים ושאר משקים כולם הוי בכלל מי פירות: הגה ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות ואפילו לקטוף המצות אין נוהגין רק לאחר אפייתן בעודן חמין ואין לשנות אם לא בשעת הדחק לצורכי חולה או זקן הצריך לזה:
הלש עיסה במי פירות טוב לעשותה פחות מכשיעור עישרון כדי שלא תתחייב בחלה:
חטה שנמצאת בדבש או ביין וחומץ מותר ובלבד שלא נתערב בהם מים:
יש לברר המלח קודם פסח מחטים שלא יהיו בתוכו כי כשהמלח מתלחלח הוא נכנס מעט מעט בחטים ומתחמץ: