שולחן ערוך, אורח חיים סימן תמ״ח

<b>דין חמץ שעבר עליו הפסח. ובו ז סעיפים:</b><br>חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר אפילו באכילה:

אם עכו"ם מביא לישראל דורון חמץ ביום ח' של פסח לא יקבלנו הישראל וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו וטוב שיאמר שאינו רוצה שיקנה לו רשותו:

חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפי' הניחו שוגג או אנוס ואם מכרו או נתנו לעכו"ם שמחוץ לבית קודם הפסח אע"פ שהישראל מכירו לעכו"ם ויודע שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני:

רשאי ישראל לומר לעכו"ם בשעה חמישית או קודם עד שאתה לוקח חמץ במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקחנו ממך אחר הפסח אבל לא ימכור לו ולא יתן לו על תנאי ואם עשה כן הרי זה עובר בבל יראה ובל ימצא:

חמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח אסור אע"פ שביטלו:

אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר:

אסור ליתן בהמתו לעכו"ם להאכילה בימי הפסח אם הוא יודע שמאכיל אותה פסולת שעורים שהוא חמץ: