בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תמ״ו

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 446

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 446 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 4 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 4 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 141 מילים

      נפתחת ב״מי שמוצא חמץ בתוך המועד. ובו ד…״

    2. סעיף 211 מילים

      נפתחת ב״ויש מי שאומר דיום טוב שני דינו…״

    3. סעיף 333 מילים

      נפתחת ב״גגו של עכו"ם שהיה סמוך לגגו של…״

    4. סעיף 472 מילים

      נפתחת ב״מצא פת בפסח בביתו ואינו יודע אם…״

      חכמים: רבה.

    לשון המקור

    <b>מי שמוצא חמץ בתוך המועד. ובו ד סעיפים:</b><br>המוצא חמץ בביתו אם הוא בחול המועד יוציאנו ויבערנו מיד ואם הוא יום טוב יכפה עליו כלי עד הלילה ואז יבערנו לפי שלא יוכל לטלטלו ביום טוב (ריב"ש) גם לשרפו במקומו אסור (ר"ן):

    ויש מי שאומר דיום טוב שני דינו כחול המועד לענין זה:

    גגו של עכו"ם שהיה סמוך לגגו של ישראל ונתגלגל החמץ מגגו של עכו"ם לגגו של ישראל הרי זה דוחפו בקנה ואם היה בשבת או ביום טוב כופה עליו כלי (דאסור לטלטלו בי"ט ושבת):

    מצא פת בפסח בביתו ואינו יודע אם הוא חמץ או מצה מותר אפי' באכילה דאזלינן בתר בתרא ואם הוא מעופש הרבה שאי אפשר לו להתעפש כל כך משנכנס הפסח אז ודאי הוא חמץ ואם עברו מימי הפסח שנוכל לתלות שנתעפש משנכנס הפסח עד עתה אם אנו נוהגים לאפות בפסח פת חם בכל יום תולין להקל אפילו הוא מעופש הרבה שאנו תולין לומר בכל יום אפה פת חם ונתנו עליו לפיכך הרבה להתעפש: