בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תמ״ג

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 443

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 443 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1110 מילים

      נפתחת ב״דין חמץ בערב פסח לאחר שש. ובו…״

      חכמים: רב פסח, רבה.

    2. סעיף 230 מילים

      נפתחת ב״ישראל שהיה בידו חמצו של ישראל אחר…״

    3. סעיף 314 מילים

      נפתחת ב״אם קנו שום דבר בחמץ אחר שש…״

    לשון המקור

    <b>דין חמץ בערב פסח לאחר שש. ובו ג סעיפים:</b><br>חמץ מו' שעות ולמעלה ביום י"ד אסור בהנאה (אפי' חמצו של עכו"ם אסור ליהנות ממנו) (טור סי' ת"נ וריב"ש סי"ח) ואסרוהו חכמים ב' שעות קודם דהיינו מתחלת שעה חמישית ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה ורשאי למכרו לעכו"ם אפי' הרבה ביחד שודאי לא יאכלנו קודם פסח ויכול להאכילו לבהמה חיה ועוף ובלבד שיעמוד עליהם לראות שלא יצניעו ממנו ויבער מה ששיירו ממנו ומתחלת שעה ששית ולמעל' אסרוהו גם בהנא': הגה ובשנת העיבור שהיום ארוך אלו הארבע שעות לפי ענין היום ומותר לאכול חמץ עד שליש היום (רמב"ם בפירוש המשנה ריש ברכות ומהרי"ו) וי"א עד ב' שעות קודם חצות: (תה"ד סימן קכ"א):

    ישראל שהיה בידו חמצו של ישראל אחר בפקדון יעכבנו עד שעה חמישית ואם לא בא בעליו ימכרנו לעכו"ם ואם לא מכרו חייב לבערו בזמן איסורו אפי' אם אינו חייב באחריותו:

    אם קנו שום דבר בחמץ אחר שש שעות מותר מפני שחמץ אינו תופס דמיו: