שולחן ערוך, אורח חיים סימן תל״ב

<b>דין ברכת בדיקת חמץ. ובו ב סעיפים:</b><br>קודם שיתחיל לבדוק יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ (ואם התחיל לבדוק בלא ברכה יברך) כל זמן שלא סיים בדיקתו (כל בו) ויזהר שלא ידבר בין הברכה לתחלת הבדיקה וטוב שלא ידבר בדברים אחרים עד שיגמור כל הבדיקה כדי שישים אל לבו לבדוק בכל המקומות שמכניסין בו חמץ:

בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים ואם בעל הבית רוצה יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו לבדוק איש במקומו על סמך ברכה שבירך ב"ה: הגה ונוהגים להניח פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק כדי שלא יהא ברכתו לבטלה (מהר"י ברי"ן) ומיהו אם לא נתן לא עכב דדעת כל אדם עם הברכה לבער אם נמצא (כל בו):