שולחן ערוך, אורח חיים סימן תי״א

<b>מי שהיה ביתו במזרח ונתן העירוב במערב. ובו סעיף אחד:</b><br>מי שהיה במזרח ביתו בשדה ואמר לשלוחו לערב לו במערב אם נתן העירוב מהלאה לביתו בענין שהוא רחוק ממנו יותר מאלפים וביתו קרוב לו בתוך אלפים העירוב אינו כלום ונשאר לו שביתת ביתו נתן העירוב בענין שהוא לו בתוך אלפים אע"פ שגם ביתו לו בתוך אלפים קנה שביתה במקום עירובו ולא בביתו: