שולחן ערוך, אורח חיים סימן ת״ב

<b>דין חריץ מים בין שני תחומין. ובו סעיף אחד:</b><br>חריץ מלא מים מכונסי' שהוא בין שני תחומי שבת מקצתו בתחום עיר זה ומקצתו בתחו' עיר אחרת שתי העיירות אסורות למלאות ממנו אפי' בתוך התחום שהמי' שבתוך התחו' קוני' שביתת העיר ומתערבי' אלו עם אלו וצריך לעשו' מחיצה בסוף התחומין להפסיקן ואפילו היא תלויה שאינה מגעת לקרקע החריץ ושל קנים בעלמא סגי: הגה ובור של תבן העומדת בין שני תחומין אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן ואין חוששין שמא יקח א' מחלק חבירו: (גמרא פרק חלון) ואם המים מושכי' אין צריך שום תיקון שאינם קונים שביתה והרי הם כרגלי הממלא: