דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן שצ״ו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 396
שולחן ערוך אורח חיים סימן 396 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
לשון המקור
<b>דין ארבע אמו' שיש לכל אדם בשבת. ובו ב' סעיפים:</b><br>שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום אפי' יצא חוץ לתחום ומודדי' לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו נותנים לו ארבע אמות בינוני' של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחי': הגה ואלו ד' אמות מודדין לו מרווחת והוא באמצען (טור) ויש אומרים דמותר להלך ארבע אמות לכל צד אבל לטלטל אין לו רק ארבע אמות עם אלכסונן כמו שנתבאר לעיל סי' שמ"ט: (טור בשם הרז"ה פי"ב בשם רשב"א):
בכל מקום שקדש היום עליו אם הוא מוקף לדירה אפי' אין בו עתה דיורין חשוב כולו כד' אמו' ואם אינו מוקף לדירה עד סאתים חשוב כולו כד' אמו' ואפילו שבת בתל גבוה ובקמה קצורה ושבלי' מקיפו' אותה חשיבי כד' אמות עד סאתים: