דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש״צ
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 390
שולחן ערוך אורח חיים סימן 390 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
לשון המקור
<b>מבוי שצדו אחד עכו"ם וצדו אחד ישראל. ובו ב סעיפים:</b><br>מבוי שצדו א' עכו"ם וצדו א' ישראל ובית של ישראל אחר אצלו פתוח לר"ה ולא למבוי וחלון בינו לבין ישראל הדר במבוי אינו יכול לערב דרך החלון שביניהם להוציא כליו למבוי דרך בית ישראל שכנו הפתוח למבוי אבל אם פתח ביניהם מותר ויש מי שאוסר אף בפתח פתוח ביניהם:
מבוי שצדו א' עכו"ם וצדו א' ישראלי' והיו חלונות פתוחות מחצרו לחצר של ישראל ועירבו כולם דרך חלונות אע"פ שנעשו כאנשי בית א' ומותרי' להוצי' ולהכניס דרך חלונו' הרי אלו אסורי' להשתמש במבוי דרך פתחי' עד שישכרו מן העכו"ם: