שולחן ערוך, אורח חיים סימן שפ״ט

<b>עכו"ם שיש לו חלון פתוח למבוי. ובו סעיף אחד:</b><br>עכו"ם הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפי' אין בו אלא ד"ט על ד"ט אינו אוסר על בני מבוי אפי' מכניס ומוציא גמלים וקרונו' דרך המבוי כל היום שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל שאינו אוסר והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר מסאתים אבל אם אין בו אלא סאתים קטן הוא ולא ניחא ליה ביה וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחוריו לקרפף ושכח ולא עירב אם הקרפף יותר מסאתים אוסר לפי שאינו ראוי לו ואינו מסתלק מן המבוי ואם הוקף לדירה אפי' יותר מסאתי' אינו אוסר כיון שראוי לו ויש מי שאומר דאדרבה אם הוקף לדירה אפי' בית סאתים אוסר שכיון שהוקף לדירה אין בו אויר ואינו חפץ בו להסתלק בשבילו מן המבוי: