בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן ל״ו

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 36

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 36 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 138 מילים

      נפתחת ב״דקדוק כתיבתן. ובו שלשה סעיפים: צריך לדקדק…״

    2. סעיף 242 מילים

      נפתחת ב״כל אות צריכ' להיות גולם אחד לכך…״

    3. סעיף 317 מילים

      נפתחת ב״צריך לתייג שעטנ"ז ג"ץ והסופרים נהגו לתייג…״

    לשון המקור

    <b>דקדוק כתיבתן. ובו שלשה סעיפים:</b><br>צריך לדקדק בכתיב' האותיו' שלא תשתנה צורת שום אחת מהן ולא תדמה לאחר'. הגה ולכתחלה יכתוב בכתיבה תמה כמבואר בטור ובשאר פוסקים והוא ידוע אצל הסופרים מיהו אם שינה בצורת הכתב אינו פסול:

    כל אות צריכ' להיות גולם אחד לכך צריך ליזהר בנקוד' שעל האלף שיהא כמין יו"ד ובנקוד' שתחתיה וביוד"י השי"ן ועי"ן ואחורי צד"י שיהו נוגעו' באות ובאחת שאינה נוגע' פסולין וכן בשאר אותיו' חוץ מה"א וקו"ף שאין ליגע הרגל בגג ואם נגע פסול:

    צריך לתייג שעטנ"ז ג"ץ והסופרים נהגו לתייג אותיו' אחרות (ואם לא תייג) אפילו שעטנ"ז ג"ץ לא פסל: