בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן רפ״ה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 285

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 285 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 7 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 7 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 133 מילים

      נפתחת ב״לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו…״

    2. סעיף 214 מילים

      נפתחת ב״אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו…״

    3. סעיף 36 מילים

      נפתחת ב״מיום ראשון ואילך חשיב עם הצבור:…״

    4. סעיף 432 מילים

      נפתחת ב״מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל…״

    5. סעיף 513 מילים

      נפתחת ב״יכול לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום…״

    6. סעיף 68 מילים

      נפתחת ב״מלמדי תינוקות אין צריכים לחזור ולקרות הפרשה…״

    7. סעיף 732 מילים

      נפתחת ב״אין צריך לקרות פרשת יו"ט: הגה וכן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רש"י · נוספים

      ר' שלמה ירחי בר יצחק מקריווש שבצרפת, נולד כשנסתלקו רב האי גאון ורבינו גרשון מאור 4895 לבריאה והסתלק לבית עולמו בשנת 4830…

      מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן 285 · סעיף 2 — “אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום וירא…

    לשון המקור

    <b>לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז סעיפים:</b><br>אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבון:

    אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום וירא שמים יקרא תרגום וגם פרש"י:

    מיום ראשון ואילך חשיב עם הצבור:

    מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה וי"א עד רביעי בשבת וי"א עד שמיני עצרת (דהיינו בשמחת תורה שאז משלימים הצבור):

    יכול לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה (וע"ל סי' קמ"ו):

    מלמדי תינוקות אין צריכים לחזור ולקרות הפרשה בשבת:

    אין צריך לקרות פרשת יו"ט: הגה וכן אין צריך לקרות ההפטרות (מרדכי ה"ק) ומכל מקום נהגו לקרות ההפטרה ובשבת של חתונה יקרא ההפטר' של שבת ולא שוש אשיש (פסקי מהרא"י סי' ק"א):