שולחן ערוך, אורח חיים סימן רע״ט

<b>דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז סעיפים:</b><br>נר שהדליקו בו באותו שבת אע"פ שכבה אסור לטלטלו וכן מותר השמן שבנר שהדליקו בו באותו שבת אסור לטלטלו להסתפק ממנו באותו שבת:

נר זה שאמרנו שאסור לטלטלו אפי' לצורך גופו ולצורך מקומו אסור ויש מי שהתיר ולא נראה דבריו: הגה וי"א דמי שהוא איסטניס והנר מאוס עליו מותר להוציאו דהוי לדידיה כגרף של רעי והמחמיר לא הפסיד (מרדכי ריש ביצה):

לטלטל נר ע"י שנותנין עליו לחם בשבת אסור ואם נתן עליו הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו בשבת על ידי לחם זה ואין לסמוך עליו:

אם התנה מע"ש על נר זה שיטלטלנו משיכבה מותר לטלטלו אחר שכבה: הגה וי"א דלא מהני תנאי וכן נוהגין במדינות אלו ודין התנאי ע"ל סי' תרל"ח (הגהות אשירי פ' כירה ור"י ח"ב כל בו) ונוהגין לטלטלו ע"י עכו"ם ואין בזה משום איסור אמירה לעכו"ם הואיל והמנהג כך הוי כאלו התנה עליו מתחלה ושרי כנ"ל:

נר שהדליקו בשבת לחיה ולחולה וילדה החיה ונתרפא החולה מותר לטלטלו אם כבה והוא הדין למדליק בשבת בשוגג וכבה שמותר לטלטלו:

נר שלא הדליקו בו באותו שבת אפי' הוא של חרס דמאיס ואפילו הוא של נפט דמסריח מותר לטלטלו דמוקצה מחמת מיאוס מותר:

מנורה בין גדולה בין קטנה אם היא של פרקים אין מטלטלין אותה דחיישינן שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי ואפילו אם אינה של פרקים אלא יש בה חריצים סביב ודומה לשל פרקים אסור לטלטלה: