שולחן ערוך, אורח חיים סימן רע״ד

<b>דיני בציעת הפת בשבת. ובו ד סעיפים:</b><br>בוצע על שתי ככרות [שלימות] שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה: הגה ודוקא בליל שבת [ד"ע] אבל ביום השבת או בליל י"ט בוצעין על העליונה [כל בו והגהות מיי' פ"ח מהלכות חמץ ומצה] והטעם הוא על דרך הקבלה:

מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה [וע"ל סי' קס"ז]:

אין המסובים רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע ואם יש לפני כל אחד לחם משנה יכולים לטעום אע"פ שעדיין לא טעם הוא:

סעודה זו ושל שחרית אי אפשר לעשותם בלא פת: