שולחן ערוך, אורח חיים סימן רנ״ז

<b>דיני הטמנת החמין. ובו ח סעיפים:</b><br>אין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל אבל בספק חשיכה טומנין בו ואין טומנין בדבר המוסיף הבל אפי' מבעוד יום ואם הטמין בדבר המוסיף הבל התבשיל אסור אפילו בדיעבד ודוקא בצונן שנתחמם או שנצטמק ויפה לו אבל בעומד בחמימותו כשעה ראשונה מותר: הגה י"א דאם שכח והטמין בשוגג בדבר המוסיף הבל שרי לאכול [הגהות מרדכי] ויש אומרים דכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך לילה אבל כשמטמין לצורך מחר מותר להטמין מבע"י בדבר שמוסיף הבל [מרדכי ר"פ כירה וב"י ס"ס רנ"ג בשם שבולי לקט] ובדיעבד יש לסמוך על זה ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן:

אפילו תבשיל שנתבשל כל צרכו אסור להטמין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל ומכל מקום לשום כלים על התבשיל כדי לשמרו מן העכברים או כדי שלא יתטנף בעפרורית שרי שאין זה כמטמין להחם אלא כשומר ונותן כיסוי על הקדירה [וע"ל סי' רנ"ג]:

אלו הם דברים המוסיפים הבל פסולת של זתים או של שומשמין וזבל ומלח וסיד וחול בין לחים בין יבשים ותבן וזגים ומוכין ועשבים בזמן ששלשתן לחין ואלו דברים שאינם מוסיפים הבל כסות ופירות וכנפי יונה: (הגה או שאר נוצות מהרר"א בהגהות) ונעורת של פשתן ונסורת של חרשין (פי' הקש הדק הנופל מן העץ כשמגררים אותו במגרה): הגה יש אומרים דמותר להטמין בסלעים אע"פ שמוסיפין הבל דמלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן [תוס' ומרדכי ריש פ' לא יחפור]:

אע"פ שאין טומנין בשבת אפי' בדבר שאין מוסיף הבל אם טמן בו מבעוד יום ונתגלה משחשיכה מותר לחזור ולכסותו וכן אם רצה להוסיף עליו בשבת מוסיף וכן אם רצה ליטלו כולו ולתת אחר במקומו בין שהראשון חם יותר מהשני בין שהשני חם יותר מהראשון אפי' לא היה מכוסה אלא בסדין יכול ליטלו ולכסותו בגלופקרין והוא שנתבשלה הקדירה כל צרכו אבל אם אינה מבושלת כל צרכו אפי' להוסיף על הכסוי אסור שתוספת זה גורם לה להתבשל:

אם פינה התבשיל בשבת מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל:

מותר להטמין בשבת דבר צונן בדבר שאינו מוסיף הבל כדי שלא יצטנן ביותר או כדי שתפיג צנתו אבל בדבר המוסיף הבל ואפי' להטמין צונן גמור ואפי' מבעוד יום נמי אסור:

כל היכא דאסרינן הטמנה אפי' בקדירה מבושלת כל צרכה אסרינן ואפי' מצטמק ורע לו: הגה וכן עיקר ויש מקילין ואומרים דכל שהוא חי לגמרי או נתבשל כל צרכו מותר בהטמנה כמו בשהוי וכמו שנתבאר לעיל סי' רנ"ג ובמקום שנהגו להקל ע"פ סברא זו אין למחות בידם אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות:

אע"פ שמותר להשהות קדירה על גבי כירה שיש בה גחלים על פי הדרכים שנתבארו בסי' רנ"ג אם הוא מכוסה בבגדים אע"פ שהבגדים אינם מוסיפין הבל מחמת עצמן מכל מקום מחמת אש שתחתיהם מוסיף הבל [ואסור] ומיהו כל שהוא בענין שאין הבגדים נוגעים בקדירה אע"פ שיש אש תחתיה כיון שאינו עושה דרך הטמנה שרי הלכך היכא שמעמיד קדרה על כירה או כופח שיש בהם גחלים ואין שולי הקדירה נוגעים בגחלים שיהוי מקרי ומותר על פי הדרכים שנתבארו בסימן רנ"ג ואם נתן על הקדירה כלי רחב שאינו נוגע בצדי הקדירה ונתן בגדים על אותו כלי רחב מותר דכיון שאין הבגדים נתונים אלא על אותו כלי רחב שאינו נוגע בצידי קדירה אין כאן הטמנה וכן מותר להניח הקדירה בתנורי' שלנו על ידי שיתן בתוכה חתיכה חיה והוא שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים ואע"פ שמכסה פי התנור בבגדים כיון שאין הבגדים נוגעים בקדירה לאו הטמנה הוא ושרי: הגה והטמנה שעושין במדינות אלו שמטמינים בתנור וטחין פי התנור בטיט שרי לכולי עלמא (א"ז ותרומת הדשן סי' ס"ט ואגור) וכמו שנתבאר לעיל סי' רנ"ד ויתבאר לקמן סוף סי' רנ"ט ומצוה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת כי זה מכבוד ועונג שבת וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת חיישי' שמא אפיקורס הוא (בעל המאור פרק במה טומנין וכל בו):