שולחן ערוך, אורח חיים סימן רל״ו

<b>דין ברכות ק"ש של ערבית. ובו ד סעיפים:</b><br>בערב מברך שתים לפני ק"ש ושתים לאחריה:

אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה ומיהו מה שמכריז ש"צ ר"ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק: הגה וע"ל סי' ס"ט. ראיתי מדקדקים נהגו לעמוד כשאומרים הי"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם וכו' ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת י"ח וע"כ ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה:

מצא צבור שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח"כ יקרא ק"ש עם ברכותיה:

אחר שומר עמו ישראל אומר אמן אחר ברכת עצמו ולא יענה אמן אחר ברכת המלך בכבודו: (ועיין לעיל סי' רט"ו):