שולחן ערוך, אורח חיים סימן רל״ה

<b>זמן ק"ש של ערבית. ובו ד סעיפים:</b><br>זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו ואם קראה קודם לכן חוזר וקורא אותה בלא ברכות ואם הצבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום יקרא עמהם ק"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשמגיע זמן קורא ק"ש בלא ברכות: הגה ומיהו לא יחזור ויתפלל בלילה אע"פ שהצבור מקדימים הרבה לפני הלילה אלא אם כן הוא רגיל בשאר פרישות וחסידות דאז לא מתחזי כיוהרא מה שיחזור ומתפלל (מרדכי ריש ברכות והגהות מיימוני פ"ב מהלכות תפלה ותרומת הדשן ס"א):

אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית ואם התחיל לאכול אחר שהגיע זמנה מפסיק וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה וגומר סעודתו ואחר כך קורא אותה בברכותיה ומתפלל: הגה אבל אין צריך להפסיק לתפלה הואיל והתחיל לאכול אבל אם לא התחיל לאכול אע"פ שנוטל ידיו צריך להפסיק (ר"ן פ"ק דשבת) ואם אין שהות להתפלל מפסיק אף לתפלה (הראב"ד בהגהות פ"ג מהלכות ברכות):

לכתחלה צריך לקרות ק"ש מיד בצאת הככבים וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא י"ח:

הקורא קריאת שמע של ערבית אחר שעלה עמוד השחר קודם הנץ (פירוש יציאת החמה מענין הנצו הרימונים) החמה לא יצא ידי חובתו אלא א"כ היה אנוס כגון שכור או חולה וכיוצא בהן ואנוס שקרא אז לא יאמר השכיבנו דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה: הגה אבל שאר הברכות דהיינו שנים שלפני קריאת שמע וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו אומר (טור ומרדכי והגהות מיימוני וע"ל סי' נ"ח סעיף ה'):