דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן ר״ג
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 203
שולחן ערוך אורח חיים סימן 203 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 8 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 8 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 112 מילים
נפתחת ב״דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח סעיפים:…״
- סעיף 242 מילים
נפתחת ב״על תותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה:…״
- סעיף 35 מילים
נפתחת ב״על המאוזי"ש בורא פרי האדמה:…״
- סעיף 46 מילים
נפתחת ב״על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל:…״
- סעיף 510 מילים
נפתחת ב״בני אסא אע"ג דבשלן והויין כפירות אינו…״
- סעיף 626 מילים
נפתחת ב״על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בפה"א…״
- סעיף 713 מילים
נפתחת ב״בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר הבשמים עיקר…״
- סעיף 84 מילים
נפתחת ב״צנון מברך עליו בפה"א:…״
לשון המקור
<b>דיני ברכת פירות הארץ. ובו ח סעיפים:</b><br>על פירות הארץ מברך בפה"א:
על תותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה: הגה דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ והני כיון דכלה עציו לגמרי בחורף והדר פרח משרשיו מברכים עליו בורא פרי האדמה: [טור ומרדכי בשם תשובת הגאונים]:
על המאוזי"ש בורא פרי האדמה:
על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל:
בני אסא אע"ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל:
על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בפה"א ונראה דה"ה אם מרקחים אותו יבש כיון שע"י כך הוא ראוי לאכילה הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה:
בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר הבשמים עיקר ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים:
צנון מברך עליו בפה"א: