שולחן ערוך, אורח חיים סימן קמ״ט

<b>שהצבו' לא יצאו מב"ה עד שיצניעו ס"ת. ובו סעיף אחד:</b><br>אין הצבור רשאים לצאת מב"ה עד שיצניעו ס"ת [מיהו אם אינם יוצאים רק יחיד לית לן בה] (ב"י בשם הר"י בחידושי מגילה) ואם מצניעים הס"ת בבית אחר אם אין לב"ה אלא פתח א' צריכין להתעכב עד שיצא הס"ת וילכו אחריו למקום שמצניעין אותו שם ואם יש לב"ה שני פתחי' יכולים לצאת בפתח אחד קודם שיצא הס"ת בפתח האח' ובלבד שילכו אחר הס"ת וילוהו למקום שמצניעין אותו שם: הגה ובמקומות שמצניעין אותו בהיכל שהוא הארון בב"ה מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללותה עד לפני הארון שמכניסין אותו שם [ד"ע ומהרי"ל] וכן הגולל ילך אחר הס"ת עד לפני הארון ועומד שם עד שיחזירו הס"ת למקומה [הג"מ פי"ב מה"ת וכן נוהגין במגביה הס"ת כי הוא עיקר הגולל וכמו שנתבאר סי' קמ"ז ס"ד ויש שכתבו שבאים התינוקות לנשק התורה כדי לחנכם ולזרזם במצות וכן נוהגין [אור זרוע]: