בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן קמ״ב

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 142

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 142 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 2 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 150 מילים

      נפתחת ב״דין מי שקרא וטעה ובמקום שאין שם…״

    2. סעיף 224 מילים

      נפתחת ב״וישוב שיש שם מנין ואין מי שיודע…״

    לשון המקור

    <b>דין מי שקרא וטעה ובמקום שאין שם יודע לקרות בדיוק. ובו ב סעיפים:</b><br>קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת מחזירין אותו: הגה וכן דין החזן הקורא ודוקא שנוי שמשתנה ע"י זה הענין אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד אין מחזירין אותו אבל גוערין בו: (ב"י ופסקי מהרי"א סי' קפ"א):

    וישוב שיש שם מנין ואין מי שיודע לקרות בתורה כהלכתה בדקדוק ובטעמים אפ"ה יקראו בתורה בברכה כהלכתה: [ומפטירין בנביא ועיין בסמוך ריש סי' קמ"ד]: