בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן ק״מ

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 140

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 140 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 134 מילים

      נפתחת ב״דיני הפסק בברכת התורה. ובו ג סעיפים:…״

    2. סעיף 223 מילים

      נפתחת ב״העומד לקרות בתורה וברך ברכה שלפניה וקרא…״

    3. סעיף 336 מילים

      נפתחת ב״העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך…״

    לשון המקור

    סעיף 1

    <b>דיני הפסק בברכת התורה. ובו ג סעיפים:</b><br>הקורא בתורה ונשתתק העומד יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ויברך בתחל' ובסוף ולהרמב"ם לא יברך בתחלה [הגה] ואפי' בזמן הזה שש"ץ קורא דינא הכי [הר"י פרק אין עומדין]:

    סעיף 2

    העומד לקרות בתורה וברך ברכה שלפניה וקרא מקצת פסוקים ופסק ודבר דברי תורה או דברי חול לא הוי הפסק ואינו צריך לחזור ולברך:

    סעיף 3

    העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות וברך על התורה והתחיל לקרות או לא התחיל והזכירוהו שפרשה אחרת צריך לקרות וגלל הספר תורה למקום הצריך לקרות בו יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך וי"א שצריך: