דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן י״ג
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 13
שולחן ערוך אורח חיים סימן 13 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- דיני שבת ומבנה הזמן המקודש
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
לשון המקור
<b>דיני ציצית בשבת. ובו ג סעיפים:</b><br>ארבע ציציות מעכבין זה את זה שכל זמן שאין בה כל הארבע אינה מצוייצת כהלכתה והיוצא בה לרשות הרבים בשבת חייב חטאת: (עיין לקמן סי' ש"א סעיף ל"ח):
אם היא מצוייצת כהלכתה מותר לצאת בה לרשות הרבים בין טלית קטן בין טלית גדול: אפילו בזמן הזה שאין לנו תכלת רק שלא יהא מונח לו על כתפיו (דברי ר"ן ור"י פ' חבית דף ק"ח ע"ב) ומוקמינן לטלית אחזקתיה שהוא מצוייץ כהלכתו ואין צריך לבדקו קודם שיצא בו (דברי תשובת הרא"ש כלל ב' ותשובת הרמב"ן סימן רט"ו וכל בו בשם הרמב"ם פ' י"ט מהלכות שבת):
אם נודע לו בשבת כשהוא בכרמלית שהטלית שעליו פסול לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו דגדול כבוד הבריות: הגה אפילו טלית קטן שתחת בגדיו א"צ לפשוט והוא הדין אם נפסק אחד מן הציציות ומתבייש לישב בלא טלית דיוכל ללובשו בלא ברכה מכח כבוד הבריות (ב"י בשם התשובה) ודוקא בשבת דאסור לעשות ציצית אבל בחול כהאי גוונא אסור (מרדכי פ"ק דף צ"א):