שולחן ערוך, אורח חיים סימן קכ״ג

<b>דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות. ובו ו סעיפים:</b><br>כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע קודם שיזקוף כשיאמר עושה שלום במרומיו הופך פניו לצד שמאלו וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו הופך פניו לצד ימינו ואח"כ ישתחוה לפניו כעבד הנפטר מרבו: הגה ונהגו לומר אח"כ י"ר שיבנה בית המקדש כו' כי התפלה במקום העבודה ולכן מבקשים על המקדש שנוכל לעשות עבודה ממש (ד"ע):

במקום שכלו הג' פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע ש"ץ לקדושה ולפחות עד שיתחיל הש"ץ להתפלל בקול רם: הגה והש"ץ יעמוד כדי הלוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל בקול רם [תשובת הרשב"א סי' תל"ו] וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו [ב"י בשם רבי' ירוחם וירושלמי] יחיד שמתפלל בצבור וסיים תפלתו קודם לש"ץ אסור להחזיר פניו לצבור עד שיסיים שליח צבור תפלתו [ב"י בשם שבולי הלקט]:

כשפוסע עוקר רגל שמאל תחלה ושיעור פסיעות אלו לכל הפחות הוא כדי שיתן גודל בצד עקב ולכתחלה לא יפסיע פסיעות גסות יותר מזה: [ב"י בשם א"ח וד"ע לפי הטעם שכתב ב"י לג' פסיעות בשם רב האי]:

מי שמוסיף על ג' פסיעות הוי יוהרא:

גם ש"צ צריך לפסוע ג' פסיעות כשמתפלל בלחש וכשיחזור התפלה בקול רם אינו צריך לחזור לפסוע ג' פסיעות: [ואם לא התפלל בלחש רק בקול רם פוסע ג' פסיעות אחר תפלתו שבקול רם] [אבודרהם]:

כשיחזור ש"צ התפל' יאמר ג"כ ה' שפתי תפתח [אבל אינו אומר בסוף התפל' יהיו לרצון] [ד"ע וב"י בשם אוהל מועד]: