בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן ק״ו

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 106

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 106 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 132 מילים

      נפתחת ב״מי הם הפטורים מתפלה. ובו ג סעיפים:…״

    2. סעיף 218 מילים

      נפתחת ב״נשים ועבדים אע"פ שפטורים מק"ש חייבים בתפלה…״

    3. סעיף 355 מילים

      נפתחת ב״מי שתורתו אומנתו כגון רשב"י וחביריו מפסיק…״

    לשון המקור

    <b>מי הם הפטורים מתפלה. ובו ג סעיפים:</b><br>כל הפטורים מק"ש פטורים מתפלה וכל שחייב בקריאת שמע חייב בתפלה חוץ מהמלוין את המת שאין למטה צורך בהם שאע"פ שהם חייבים בק"ש פטורים מתפלה:

    נשים ועבדים אע"פ שפטורים מק"ש חייבים בתפלה מפני שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא וקטנים שהגיעו לחינוך חייבים לחנכם:

    מי שתורתו אומנתו כגון רשב"י וחביריו מפסיק לק"ש ולא לתפלה אבל אנו מפסיקין בין לק"ש בין לתפלה: הגה ואם לומד לאחרים אינו פוסק כמו שנתבאר לעיל סי' פ"ט ומ"מ פוסק וקורא פסוק א' של ק"ש [ב"י סי' ע'] ואם אין השעה עוברת ויש לו שהות עדיין להתפלל ולקרא ק"ש אינו פוסק כלל: [ב"י בשם הר"ן]: