שולחן ערוך, אבן העזר סימן מ״א

<b>דין המקדש שתי אחיות או הרבה נשים והיו בהם נכריות. ובו ד סעיפים:</b><br>מקדש אדם כמה נשים כאחד והוא שיהיה שוה פרוטה לכל אחת ואחת ויכולה אחת מהן לקבל הקדושין בשביל כולן לדעתן:

המקדש ב' נשים כאחד שאסור לישא שתיהם משום ערוה אינן מקודשות כיצד כגון שקידש אשה ובתה או שתי אחיות כאחת שאמר הרי שתיכן מקודשות לי אינן מקודשות ואין שום אחת מהן צריכה גט ואם לא קידש אלא אחת ולא פירש איזו כגון שאמר לאב אחת מבנותיך מקודשת לי וקבל האב הקידושין או אם שתים או ג' אחיות עשאה אחת מהן שליח לחבירתה לקבל קידושיה ונתן בידה ואמר לה אחת מכן מקודשת לי כולן צריכות גט ממנו ואסור לבא על שום אחת מהן שמא היא אחות אשתו:

קידש נשים רבות כאחת והיו בהן ב' אחיות או אשה ובתה אם אמר הראויה מכם לביאה מקודשת לי הרי כולן מקודשות לו חוץ מב' אחיות או אשה ובתה וכיוצא בהן ואם אמר כולכן מקודשות לי נכריות מקודשות ואחיות אין מקודשות וי"א שאף נכריות אינם מקודשות הילכך נכריות מקודשות מספק ואם אמר א' מכולכן מקודשת לי כולן בין נכריות בין אחיות מקודשת מספק:

אם היתה בתוך הנשים שקידש שפחה או כותית או שהיא ערוה עליו כגון אשת איש או בתו או אחותו וכיוצא בהן ואמר הראויה מכן לביאה מקודשת לי שאר נשים מקודשות ואם אמר כולכן מקודשו' לי שאר נשים מקודשות מספק: