שולחן ערוך, אבן העזר סימן קל״ז

<b>צריך שיתירנה היתר גמור. ובו ה סעיפים:</b><br>אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני או אלא לפלוני אינו גט כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו ויאמר הרי את מותרת לכל אדם אבל אם אמר ע"מ הרי הוא כשאר תנאי הגט בין אמר לה ע"מ שלא תנשא לו או ע"מ שלא תבעלי לו או ע"מ שלא תהיה לו ויש מחמירין אפילו באומר ע"מ (הר"ן בשם י"א והרשב"א בשם הרמב"ן) ויש להחמיר לכתחילה ואם חושדה מאדם יאמר לב"ד והם ימחו בידם שלא ישאו זה את זה (מרדכי ריש המגרש):

היה אותו פלוני שהוציא מכלל הגט בחוץ או באלו מי שאין קידושין תופסין לו בה ה"ז גט כשר אבל אם קדושין תופסין לו בה אע"פ שהוא מחייבי לאוין אינו גט וה"ה אם שייר קטן ויש מי שאומר דבשייר קטן (הוי ספק מגורשת טור בשם ר"ח):

שייר בעל אחותה או ששייר מי שעתיד עדיין להוליד או שאמר לה חוץ מזנותיך (או חוץ משלא כדרכו) (טור) או חוץ משטר וביאה או חוץ מהפרת נדריך או חוץ מירושתך ה"ז ספק מגורשת:

אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה בשעה שמסר לה הגט הרי את מותרת לראובן ושמעון או שאמר הרי את מותרת לראובן או שאמר הרי את מותרת לשמעון או שאמר אף לשמעון הרי זו ספק מגורשת:

אמר לה ה"ז גיטך והרי את מגורשת ממני היום ולמחר את אשתי הרי זו ספק מגורשת: