בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, חושן משפט סימן שצ״ח

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 398

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 398 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 5 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 5 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 162 מילים

      נפתחת ב״הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות או…״

    2. סעיף 218 מילים

      נפתחת ב״הזיק שור הנכנס לבעל החצר או לשורו…״

    3. סעיף 323 מילים

      נפתחת ב״קלקל את החצר כגון שחפר בו בורות…״

    4. סעיף 431 מילים

      נפתחת ב״נפל לבור שבחצר והבאיש את מימיו אם…״

    5. סעיף 556 מילים

      נפתחת ב״אם הכניסו ברשות בעל החצר פטור בעל…״

    לשון המקור

    <b>הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות או נתן לו רשות להכניסו. ובו ה סעיפים:</b><br>הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות ונגחו שורו של בעל החצר פטור וכן אם הזיקו בעל החצר פטור שיכול לומר כיון שהכניסו שלא לדעת לא ידעתי בו עד ששגיתי בו ומיהו אם הזיקו לדעת חייב לשלם נזק שלם שאע"פ שיש לו רשות להוציאו מרשותו אין לו רשות להזיקו:

    הזיק שור הנכנס לבעל החצר או לשורו דינו כאלו הזיקו בר"ה ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם:

    קלקל את החצר כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי החצר ובעל החצר חייב בנזקי הבור מפני שהיה לו לסתמו:

    נפל לבור שבחצר והבאיש את מימיו אם הבאישם בשעת נפיל' חייב בנזקי המים ואם הבאישם אחר נפיל' פטור שהרי נעשה כשאר תקלה שחשוב כבור והמים חשובים ככלים ובור פטור בנזקי כלים:

    אם הכניסו ברשות בעל החצר פטור בעל השור ואם הזיק שור בעל (החצר) לשור הנכנס ברשות פטור אא"כ קבל עליו בעל החצר שמירתו: הגה וי"א דכיון דנתן לו רשות ליכנס הוי כאלו קיבל עליו שמירתו ודוק' בנזיקין דאתו ליה מבעל החצר אבל בניזיקין דאתו ליה מעלמא אינו חייב עד שיקבל עליו שמירתו (טור בשם ר"י והרא"ש):