בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, חושן משפט סימן ש״ה

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 305

    שולחן ערוך חושן משפט סימן 305 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 7 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים, למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים
    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 7 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 174 מילים

      נפתחת ב״שומר שכופר או שטוען נאנס או נגנב.…״

    2. סעיף 230 מילים

      נפתחת ב״נגנבה בלסטים מזויין והוכר הגנב צריך לפרוע…״

    3. סעיף 315 מילים

      נפתחת ב״היו הבעלים עמו במלאכתו בשעה שמשך החפץ…״

    4. סעיף 428 מילים

      נפתחת ב״קבל עליו ש"ש להתחייב אף באונסים או…״

    5. סעיף 59 מילים

      נפתחת ב״שומר שכר שמסר לשומר אחר נתבאר משפטו…״

    6. סעיף 684 מילים

      נפתחת ב״האומר לחבירו שמור לי ואשמור לך (י"א…״

    7. סעיף 767 מילים

      נפתחת ב״אמר לו השאילני גלימא שלך שהיא קלה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רש"י · נוספים

      ר' שלמה ירחי בר יצחק מקריווש שבצרפת, נולד כשנסתלקו רב האי גאון ורבינו גרשון מאור 4895 לבריאה והסתלק לבית עולמו בשנת 4830…

      מקור: שולחן ערוך חושן משפט סימן 305 · סעיף 6 — “האומר לחבירו שמור לי ואשמור לך (י"א דהוא הדין…

    לשון המקור

    <b>שומר שכופר או שטוען נאנס או נגנב. ובו ז סעיפים:</b><br>שומר שכר דינו כש"ח לענין אם כפר או טענות אחרות שביניהם כגון אם אמר לו נשתמשת בחפץ וקלקלתו וכיוצא בזה נשבע היסת ונפטר ואם השומר טוען שנאנסה אם במקום שעדים מצויים יביא עדים ויפטר או ישלם ואם אין מצוים ישבע שהיא כדבריו ויכלול בשבועתו שלא שלח בה יד ושאינה ברשותו ואם טוען נגנבה או אפי' שאומר פשעתי בה והריני משלם משביעין אותו שאינו ברשותו:

    נגנבה בלסטים מזויין והוכר הגנב צריך לפרוע לבעל הבית והוא יעמיד הגנב בדין ואפילו אם נשבע כבר ונפטר קודם והוכר הגנב כיון שנמצא הגנב צריך להעמידו בדין והוא יפרע לבע"ה:

    היו הבעלים עמו במלאכתו בשעה שמשך החפץ לשמור פטור אף מפשיעה כמו שנתבאר בדיני ש"ח:

    קבל עליו ש"ש להתחייב אף באונסים או שהתנה ליפטר מגנבה ואבידה ומשבועה הכל לפי תנאו (אמר סתם על מנת שלא אתחייב באחריותו פטור אפילו מפשיעה) (מרדכי ס"פ האומנים):

    שומר שכר שמסר לשומר אחר נתבאר משפטו בסימן רצ"א:

    האומר לחבירו שמור לי ואשמור לך (י"א דהוא הדין השאילני ואשאילך) [טור ס"ז בשם הרמ"ה ומהרי"ק שורש ע"ז) הרי זה שמירה בבעלים אמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר השאילני היום ואני אשאילך למחר שמור לי היום ואשאילך למחר השאילני היום ואשמור לך למחר כולם נעשו שומרי שכר זה לזה: הגה וי"א (דהשאילני ואשאילך) ושמור לי ואשאילך או השאילני ואשמור לך אפי' בחד יומא הוי השומר שומר שכר ולא מקרי שמירה בבעלים (טור ס"ז בשם רש"י ונ"י פרק האומנין ומרדכי פ' המפקיד) :

    אמר לו השאילני גלימא שלך שהיא קלה וטול שלי שהיא כבדה ובאו לסטים ונטלו האחת הנשארת היא של בעל הראשון: הגה דהוי ליה השאילני ואשאילך דהוי שאלה בבעלים מיהו אם אין הדברים השאולים ביד השואלים אלא ביד אחרים כגון שראובן הניח משכון ביד לוי בעד שמעון ושמעון השאיל דבר לראובן לא מקרי שאלה בבעלים דהא אין שמעון שומר לראובן והוו שומרי שכר זה לזה (מהרי"ק שורש קכ"ה):