שולחן ערוך, חושן משפט סימן רפ״ט

<b>אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק. ובו ה סעיפים:</b><br>מי שהניח יתומים מקצתן גדולים ומקצתן קטנים ורצו לחלוק בנכסי אביהם כדי שיטלו הגדולים חלקם מעמידים ב"ד אפוטרופוס לקטנים ובורר להם החלק היפה (וי"א דצריכים לחלוק בגורל) (טור) ואם הגדילו אינם יכולים למחות שהרי ע"פ ב"ד חלקו להם ואם טעו ב"ד בשומא ופחתו שתות יכולים למחות וחוזרים וחולקים חלוקה אחרת אחר שהגדילו: הגה אבל אפוטרופוס אפי' מינהו אבי יתומים אינו יכול לחלוק בלא ב"ד אא"כ נתמנה בפירוש לכך (תשובת הר"ן סי' ס') ואין לב"ד רשות לחלוק בדבר דשייך ביה גוד או אגוד (טור וכ"כ התוס' בפרק ב' דקידושין והרא"ש בפ' אלמנה ניזונית) וי"ח ומתירין (נ"י פרק הנ"ל ומרדכי שתי הדעות) היו האחין כולם קטנים אין חולקין להם עד שיגדילו אא"כ נראה לב"ד שיש להן תועלת בחלוקה (ב"י בשם הרא"ש והר"ן) וכל שהגיעו הקטנים לי"ג שנה יכולים לחלוק בעצמן דחלוקה לא הוי כמכר (ר"י נכ"ו ח"ב):

אם לא היו כאן כל האחים ואותן שבכאן מבקשים לחלוק או שחלקו ובא אח או בעל חוב ונוטל חלק אחד מהם נתבאר בסימן קע"ה:

אחד מהאחים שירד לאומנות או חלה או רוצה לילך ללמוד נתבאר בסימן קע"ז:

אחד מהאחים שהיו שטרות יוצאים על שמו וטוען שלי הם נתבאר בסי' ס"ב:

יורשים שקצתם לקחו מנכסי מורישם בלא חלוקה וקצתם לא לקחו ויש ביד אחר מנכסי המת אם היורשים שלא לקחו מערערים שלא ליטול ממה שביד אותו אחר לקבורה הדין עמהם ויבואו לחשבון וכל אחד מהאחים יתן חלקו המגיע לו: