שולחן ערוך, חושן משפט סימן קצ״ג

<b>המחובר לקרקע דינו כקרקע. ובו סעיף אחד:</b><br>כל המחובר לקרקע שצריך לקרקע הרי הוא כקרקע ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה אפילו לא נתכוין לקנות הקרקע אלא החזיק בקרקע לקנות המחובר בו או נתן כסף בעד הקרקע כדי לקנות המחובר בו קנה אע"פ שלא קנה הקרקע אבל אם אינו צריך לקרקע כגון ענבים העומדים ליבצר ה"ז כמטלטלין לקנין ויש להם אונאה (ויש חולקין ואומרים דאפי' אין צריך לקרקע דינן כקרקע) (טור):