רבינא ורוניא
רוניא קנה שדה על מיצר שדהו של רבינא, כלומר: רוניא קנה שדה על הגבול של אחת משדותיו של רבינא.
חשב רבינא לקנות ממנו את השדה בסכום שקנאה רוניא, כדין "בר מצרא" וכך יסלקו ממנו. הכוונה: "דין דבר מצרא" קובע, שכאשר יש לאדם קרקע בסמוך לקרקע חבירו, וחבירו רוצה למכור את קרקעו, הוא קודם לכל אדם, ואפילו שמכרה לאחר רשאי חבירו לקחתה מהאחר. יסוד דין זה למדנו מהפסוק: "ועש ית הי רשו הטבובע יני יה הול מעןיי בטלך", דבריםו, יח ורש"י מבאר: זו פשרה לפנים משורת הדין, כלומר אף אם מתבקש ממנו מעבר למתחייב מן הדין, עליו לנהוג כן.
אמרר' ספרא בריה דר' ייבא לרבינא: עשה הישר והטוב בעיניה' ואל תסלקהו! הרי רוניא רצען עני הוא, ואתה יודע מה הבריות אומרים: ארבע זוזים משלם הרצען בעד העור ועוד ארבע זוזים משלם למעבד העורות, אם כן, הרווח שלו מועט בעד הנעליים שמוכר! לכן עשה עמו הטוב והישר והשאר לו את השדה לפרנסתו. ב"בה.
משפחתו
רבינא אירס את בנו עם בתו שלר' חביבא וברך רבינא ברכת "שהשמחה במעונו" משעת האירוסין. אמר רבינא על ביתר' חביבא, מכיר אני בהם שאינם חוזרים בהם ותתקיים החתונה. אולם לא עלה הדבר וחזרו בהם ביתר' חביבא ולא נתנו לו את האשה. כתובותח. אולם בנדה סו. - משמע שם שנשאה לאשה.
מר ברר' אשי מצא את רבינא שמשח את בתו בזיתי בוסר של ערלה לרפואה. אמר לו מר ברר' אשי: נאמר שחכמים אמרוש - "בכל איסורי הנאה מתרפאין" דוקא בשעת הסכנה ובפיקוח נפש, אבל שלא בשעת סכנה והרפואה היא דרך הנאה, האם אמרו שמותר?! השיב לו רבינא: בתי חלתה בחום גבוה וצמרמורות לכן זה כשעת הסכנה.
ויש אומרים שהשיב לו רבינא בתמיה: האם מה שעשיתי נקרא דרך הנאה! הרי אין דרך למשוח את הזיתים אלא לאחר שנתבשלו והוציאו את שמנן בבית הבד?! נדה סו.
רבינא היה מרבה בכבודה של בתו לפני נישואיה בכתיבת סכום הנדונייה שלה והתחייב ליתן לה יותר מהנהוג. אמרו חכמים לרבינא: בוא ונעשה קנין על התחייבותך סכום כזה! אמר להם רבינא: אם אעשה קנין לא אכפול את הסכום מכיון שאתחייב לשלם הכל! ואיני עושה זאת אלא כדי להרבות בכבודה של בתי. פסחים קד: משמע מכאן שרבינא היה איש אמיד.
פטירתו
כשנפטר רבינא לבית עולמו, פתח המספיד ואמר: עצי התמרים הניעו ראש על צדיק שפרח כתמר. ואנחנו צריכים להספידו לילות כימים משום שרבינא היה לומד תורה בלילות כימים. רבינא נפטר לפניר' אשי חמש שנים, לפי זה למדנו שהאריך ימים שהרי היה זקן מר' אשי. ]מועד
קטן כה:[
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (5)- בבא בתרא ה ע"א ↗“רוּנְיָא, אַקְּפֵיהּ רָבִינָא מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו. אֲמַר לֵיהּ: ״הַב לִי כַּמָּה דִּגְדַרִי״, לָא יְהֵיב לֵיהּ. ״הַב לִי לְפִי קָנִים בְּזוֹל״, לָא יְהֵיב לֵיהּ. ״הַב לִי אֲגַר נְטִירוּתָא״, לָא יְהֵיב לֵיהּ.”
- כתובות ח ע"א ↗“שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ״.”
- נדה סו ע"א ↗“וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר.”
- פסחים קד ע"ב ↗“וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ.”
- דברים ו, יח ↗“וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֶֽיךָ׃”