רבי חנינא בן תרדיון
תפסו הרומאים את רבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאו אותו, כרכו אותו בספר תורה, הקיפו אותו בחבילי זמורות של גפנים, והציתו אותם באש, הביאו חתיכות של צמר ושרו אותם במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהר.
אמרה לו בתו, אבא, זו היא שכרה של תורה ! אמר לה: אם הייתי נשרף לבדי, היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבון הספר תורה הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידיו, רבי, מה אתה רואה? אמר להם אני רואה גוילין נשרפין ואותיות פורחות. אמרו לו: פתח פיך, ותכנס בך האש, כדי שימות מהר, ולא תתייסר ביסורים.
אמר להם: מוטב שיטול את נשמתי מי שנתנה ולא אני בעצמי. אמר לו הממונה לביצוע שריפתו: רבי, אם אני מלבה את האש ומוריד מעליך את ספוגי הצמר מעל לבך, האם תביאני לחיי העולם הבא ? אמר לו רבי חנינא כן, אמר לו הממונה: השבע לי! נשבע לו.
מיד עשה כך הממונה, ויצאה נשמתו במהרה. גם אותו הממונה, קפץ ונפל לתוך האש, יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון והממונה מזומנים הם לחיי העולם הבא. ע"ז חי.
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (2)- עבודה זרה חי ע"א ↗“תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, (אָחִי), אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוּמָּה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ? שֶׁהֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהָרְגָה אֶת חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת טוֹבָיו, וַעֲדַיִין…”
- עבודה זרה יח ע"א ↗“תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, (אָחִי), אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוּמָּה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ? שֶׁהֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהָרְגָה אֶת חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת טוֹבָיו, וַעֲדַיִין…”