רבה [רבא] בר נתן

דור שני לאמוראים. תלמידו של רב הונא. חבריו בבבל כמו שמצינו: ישב רבי חייא בר אבא ורבי ב"ב קעו.]- :אסי לפני שעלו לארץ ישראל ורבא בר נתן וישב רב נחמן עמהם. [עירובין לב כבר בבבל היה גדול דור, עד שרב יוסף בר חמא שאל ממנו הלכות, רבי חייא בר אבא אמר הלכות בשמו, וכשעלה לארץ ישראל למד תורה מפי ר' יוחנן.

חכמתו

שאל אביו של רב יוסף בר חמא את רבהבר נתן: מנין המקור למה שאמרו חכמים: מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין, ונגמר דינו בהתחלה למיתה הקלה, ואחר כך עבר על החמורה, שהוא נידון בחמורה?

השיב לו רבה בר נתן: כתוב: "ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה"

אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב""

ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד""

בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש""

בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה"."

והוליד (האיש הצדיק)בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה", (כלומר: שיעשה בן זה לאחיו את אחת" מהעבירות האלו) "והוא (הבן הזה) את כל אלה (את כל הטובות שעשה אביו למעלה בפרשה) לא עשה, כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא"

עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה" – "בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה". יחזקאל יח"

כך מסביר רבה בר נתן: "והוליד בן פריץ שפך דם", כלומר: רוצח שמיתתו בסייף.

ואת אשת רעהו טמא", כלומר: זו אשת איש שהבא עליה נהרג בחנק."

ואל הגלולים נשא עיניו", כלומר: זו עבודת כוכבים, שהעובדה חייב סקילה."

וכתוב בסוף הענין: "מות יומת דמיו בו יהיה", כלומר: בסקילה, שכך מתפרשת לשון זו בכל התורה. לכן בהכרח לומר: שכבר נגמר דינו תחילה לעונש הקל שביניהם ומכל מקום חייב הוא סקילה! שאם לא כן, מה השמיענו יחזקאל שהוא חייב סקילה! מכאן למדנו שנענש על החמורה. סנהדרין פא.

פטירתו

רבי אבא בר נתן היה בעל עיניים גדולות, וכשהשיב בתמיהה על ההלכה והיה נראה לרבי יוחנן כאילו שוחק על דבריו או ששמח על תשובתו, הקפיד עליו ומת. ירושלמי פ"ז ה"ב