רב שמואל בר יצחק
דור ראשון לאמוראים. אביו רבי יצחק היה חסיד גדול, שמפאת הספק צם את צום יום הכיפורים יומיים תשיעי ועשירי וסיכן את עצמו. ירושלמי ר"ה פ"א, ה"ד
זכה לקבל תורה מרב, כמו שאמר: שמעתי את פירוש הדבר מרב. נדה סד:
אחרי פטירת רב, ישב עם כל תלמידי רב ללמוד לפני רב הונא שהיה ראש הישיבה. עירובין לו. רב שמואל בר יהודה אמר עליו ועל רבי זירא: שני גדולי הדור פירשו את הדבר ואלו הם: רבי זירא ורבי שמואל בר בר יצחק. גיטין כג:
כשהיה כבר מגדולי הדור נשאו ליבו לעלות לארץ ישראל לקנות שלמות בעבודת הבורא, ואף שהיו רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, לא ישב תמיד בחברתם כדי להסתיר את גדולתו בתורה. היה אדם קדוש, כמו שמצינו: אמרה שפחתו כשכבסה בגדיו, שמעולם לא ראתה בטליתו שהיה ישן בה דבר מגונה, כמו שמצינו במעשה אלישע והשונמית. ירושלמי יבמות פ"ב, ה"ד
יחיד בדורו
כשהסתלק רב שמואל בר יצחק נעקרו דקלים שבארץ ישראל.
אמרו עליו: שהיה לוקח הדסים ומרקד לפני הכלה והיו חכמים מרננין בו שמבזה את עצמו! אמר להם רבי זעירא: הניחו לו, וכי הזקן הזה אינו יודע מה שהוא עושה! ודאי אין כוונתו אלא לשם שמחת מצווה!
וכשנפטר, היה עמוד של אש מן השמיים מפסיק בין מטתו לכל העולם ואותו עמוד של אש היה עשוי בדמות מחיצה של הדס, והיו שלוש מאות קולות וברקים בעולם, ומקובלנו, שלא מפסיק עמוד אש אלא או לאחד בדור או לשניים בדור.
בואו וראו המנהג של אותו זקן ומה זכות גרמו לו מעשיו שעשה עם ההדסים, שהיה מרקד לפני הכלה עם שלושה בדי הדס והיה זורקם באויר בזה אחר זה וחוזר ותופסם.
כתובות יז:]- יצאה בת קול ואמרה: חבל עליך שמואל בר רב יצחק גומל החסד. [ירושלמי, ע"ז פ"ב, ה"א
אימרותיו
אמר רב שמואל בר רב יצחק בענין תפילין של ראש: מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. אם כך, גם לגבי תפילין של יד אנו אומרים: מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין. ערובין צה:
כתוב בפסוק: "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה". ירמיה יג, יז
פירש רב שמואל בר איניא משמו של רב: מה שאמר הכתוב "במסתרים" ולא "בסתר"! מפני שיש להקב"ה מקום ומסתרים שמו.
מה פירוש הכתוב, "מפני גוה"? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן, כלומר: גדולתם של ישראל שניטלה מהם וניתנה לעובדי כוכבים.
רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים שניטלה וניתנה לפסילים. האם יש בכיה לפני הקב"ה, שאומר הכתוב: "תבכה נפשי"?! אמר רב פפא: אין עציבות לפני הקב"ה, שנאמר: "הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו", תהלים צו, ו אבל בחדרים הפנימיים, כלומר: במסתרים", יש בכיה. חגיגה ה:"
הלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו - "כת וב: "ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ". איוב א, ט"
מה הוא שכתוב: "מעשה ידיו ברכת"? אמר רבי שמואל בר יצחק: כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך! מה הוא שכתוב: "ומקנהו פרץ בארץ"? אמר רבי יוסי בר חנינא: מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם, כלומר: מנהגו של עולם זאבים הורגים את העזים ואילו במקנהו של איוב העזים הורגות את הזאבים. ב"ב טו:
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (13)- ירושלמי ר"ה פ"א, ה"ד
- נדה סד ע"ב ↗“וְנֶאֱסַר יוֹם עֶשְׂרִים, מִפְּנֵי שֶׁאוֹרַח בִּזְמַנּוֹ בָּא.”
- עירובין לו ע"א ↗“רָבָא אָמַר: הָתָם תְּרֵי חֶזְקֵי לְקוּלָּא, וְהָכָא חֲדָא חֲזָקָה לְקוּלָּא.”
- גיטין כג ע"ב ↗“מִכְּלָל דְּעֶבֶד כָּשֵׁר. אָמַר רַב אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הָעֶבֶד נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גֵּט לְאִשָּׁה מִיַּד בַּעְלָהּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּתוֹרַת גִּיטִּין וְקִדּוּשִׁין.”
- ירושלמי יבמות פ"ב, ה"ד
- ירושלמי, ע"ז פ"ב, ה"א
- כתובות יז ע"ב ↗“אֲבָל לְמַאן דְּמַתְנֵי, לֵית לֵיהּ שִׁיעוּרָא.”
- עירובין צה ע"ב ↗“וּבַסַּכָּנָה — מְכַסָּן וְהוֹלֵךְ לוֹ.”
- חגיגה ה ע"ב ↗“״וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה״, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתָּרִים שְׁמוֹ. מַאי ״מִפְּנֵי גֵוָה״? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: מִפְּנֵי גַּאֲווֹתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיטְּלָה מֵהֶם וְנִתְּנָה…”
- בבא בתרא טו ע"ב ↗“אֵימָא: כְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וְעַד [שָׁעָה] שֶׁיָּצְאוּ.”
- ירמיה יג, יז ↗“וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהֹוָֽה׃ {ס}”
- תהלים צו, ו ↗“הוֹד־וְהָדָ֥ר לְפָנָ֑יו עֹ֥ז וְ֝תִפְאֶ֗רֶת בְּמִקְדָּשֽׁוֹ׃”