רב אבא בר ממל

דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל, ונקרא "בר ממל", כדי להבדילו מן ר' אבא תלמיד רב הונא שלא יטעו בין שניהם, או שנקרא כך על שם עירו "ממלא".

מתלמידיו של רבי הושעיא רבה בקיסרין ורבי יהודה הנשיא, זכה בעודו צעיר, לראות את רב לפני שירד לבבל, ואמר הלכות רבות בשמו של רב.

עוד בימי נעוריו היה חריף ומפולפל, כמו שהעיד רבי זירא: כל ימיו דרבי בא בר ממל, כך נקרא שמו בירושלמי, לא מצאנו תשובה לשאלתו, ועכשיו לאחר שנפטר מצאנו תשובה. ירושלמי שבועות פ"ג ה"ד

היה חבר לכל תלמידי רבי יוחנן, והם: רבי אלעזר בן פדת, ריש לקיש, רבי חייא בר אבא, זעירי, רבי אסי ורבי אמי ועוד, ולמרות שלא היה ראש ישיבה, בזמן שהיה רבי אמי ראש הישיבה היה ר' אבא מראשי הדור.

הניח שני בנים תלמידי חכמים, רבי בא אבא נקרא כשם אביו ירושלמי פאה פ"ח ה"ה ורבי אחא ירושלמי שבת פ"ו ה"ו

ענותנותו

יבמה אחת הגיע לבית דינו של רבי אמי לקיים מצוות חליצה, על מנת שתהיה מותרת להנשא לכל אדם.

גם רבי אבא בר ממל היה בבית דינו וירקה האשה לפני היבם לפני שחלצה את נעלה. אמר רבי אמי לרבי אבא בר ממל, חלוץ לה ושלח אותה מבית הדין ואינה צריכה שוב לירוק בפני היבם!

אמר לו רבי אבא, הרי היא צריכה לירוק אחרי החליצה ולא לפני! אמר לו רבי אמי, כבר ירקה בפניו וזהו.

אמר לו רבי אבא ותירוק שוב! אמר לו רבי אמי, אם נאמר לה לירוק שוב, יכולה לצאת תקלה תחת ידינו, משום שהאנשים שיראוה יורקת פעם שנייה, יאמרו, יריקה ראשונה לא הועילה להתירה וצריכה לירוק פעם שנייה אחרי חליצת הנעל בכדי להיות מותרת!

אמר לו רבי אבא, הרי צריך שסדר החליצה יהיה לפי הסדר, קודם חליצת הנעל ואחר כך רקיקה! ענה לו רבי אמי, הסדר לא מעכב, ואף אם עשה לא כסדר, החליצה כשרה ומותרת להנשא. רבי אבא חשב שרבי אמי דוחה אותו בקש, בכך שאין הסדר מעכב, אבל באמת אין הדין כך. מה עשה רבי אבא! הלך ובדק טוב ומצא ברייתא מפורשת: בין שהקדים חליצה לרקיקה, בין שהקדים רקיקה לחליצה, מה שעשה עשוי. מוכח מכאן שאין הסדר מעכב. יבמות קה.

דרשותיו

אמר רבי אבא בר ממל: אמר הקב"ה למשה, את שמי אתה רוצה לדעת! לפי מעשיי אני נקרא, פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלהים, בהויה.

כשאני דן את הבריות אני נקרא אלהים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים, אני נקרא צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של האדם, אני נקרא אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי, אני נקרא הויה, שאין הויה אלא מידת רחמים, שנאמר: "ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת". שמות לד,ו

אהיה אשר אהיה, אני נקרא לפי מעשיי. רבי יצחק אומר: אמר הקב"ה למשה, אמור להם לישראל, אני שהייתי, ואני הוא עכשיו, ואני הוא לעתיד לבוא, לכן כתוב אהיה שלוש פעמים. שמות רבה פ"ג ס"ו

כתוב: "שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים". ישעיה יד, ה

אמר רבי אבא בר ממל, אלו הבכורות, לפי שהקריבו לפני העגל איבדו את הכהונה.

וכן אתה מוצא, שכל הכהנים שעבדו עבודה זרה בבית המקדש הראשון, פסלן הקב"ה במקדש שני, שנאמר: "והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי במדבר רבה - המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה". יחזקאל מד, טו פי"ב ה,ז

כתוב: "מעלפת ספירים". שיר השירים ה, יד אמר רבי אבא בר ממל, אם נתעלף אדם בדברי תורה והלכה, סוף שנעשה בהם קסם. וחכמים אומרים: כל מי שנעשה קסם בדברי תורה, סוף שהוא שיה"ש רבה פ"ה ס"ג]- נעשה בהם מלך, כמו שנאמר: "קסם על שפתי מלך". [משלי טז, י