Joel Chapter 4
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Joel 4 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1For lo! in those days And in that time, When I restore the fortunes Of Judah and Jerusalem,
- 2I will gather all the nations And bring them down to the Valley of Jehoshaphat. There I will contend with them Over My very own people, Israel, Which they scattered among the nations. For they divided My land among themselves
- 3And cast lots over My people; And they bartered a boy for a whore, And sold a girl for wine, which they drank.
- 4What is this you are doing to Me, O Tyre, Sidon, and all the districts of Philistia? Are you requiting Me for something I have done, or are you doing something for My benefit? Quick as a flash, I will pay you back;
- 5for you have taken My gold and My silver, and have carried off My precious treasures to your palaces;
- 6and you have sold the people of Judah and the people of Jerusalem to the Ionians, so that you have removed them far away from their homeland.
- 7Behold, I will rouse them to leave the place you have sold them to, and I will pay you back:
- 8I will deliver your sons and daughters into the hands of the people of Judah, and they will sell them into captivity to a distant nation—for G OD has spoken.
- 9Proclaim this among the nations: Prepare for battle! Arouse the warriors, Let all the fighters come and draw near!
- 10Beat your plowshares into swords, And your pruning hooks into spears. Let even the weakling say, “I am strong.”
- 11Rouse yourselves and come, All you nations; Come together From round about. There bring down Your warriors, O E TERNAL One!
- 12Let the nations rouse themselves and march up To the Valley of Jehoshaphat; For there I will sit in judgment Over all the nations round about.
- 13Swing the sickle, For the crop is ripe; Come and tread, For the winepress is full, The vats are overflowing! For great is their wickedness.
- 14Multitudes upon multitudes In the Valley of Decision! For the day of G OD is at hand In the Valley of Decision.
- 15Sun and moon are darkened, And stars withdraw their brightness.
- 16And G OD will roar from Zion, And shout aloud from Jerusalem, So that heaven and earth tremble. But G OD will be a shelter to this covenanted people, A refuge to the children of Israel.
- 17And you shall know that I the E TERNAL your God Dwell in Zion, My holy mount. And Jerusalem shall be holy; Nevermore shall strangers pass through it.
- 18And in that day, The mountains shall drip with wine, The hills shall flow with milk, And all the watercourses of Judah shall flow with water; A spring shall issue from the House of G OD And shall water the Wadi of the Acacias.
- 19Egypt shall be a desolation, And Edom a desolate waste, Because of the outrage to the people of Judah, In whose land they shed the blood of the innocent.
- 20But Judah shall be inhabited forever, And Jerusalem throughout the ages.
- 21Thus I will treat as innocent their blood That I have not treated as innocent; And G OD shall dwell in Zion.
License: CC-BY-NC
- א׳כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר (אשוב) [אָשִׁ֛יב] אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
- ב׳וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ׃
- ג׳וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַֽיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ׃
- ד׳וְ֠גַ֠ם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃
- ה׳אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם׃
- ו׳וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם׃
- ז׳הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃
- ח׳וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ {פ}
- ט׳קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃
- י׳כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי׃
- י״אע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהֹוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ׃
- י״ביֵע֙וֹרוּ֙ וְיַעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם אֵשֵׁ֛ב לִשְׁפֹּ֥ט אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֖ם מִסָּבִֽיב׃
- י״גשִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙ כִּֽי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֙יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָעָתָֽם׃
- י״דהֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ׃
- ט״ושֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נׇגְהָֽם׃
- ט״זוַיהֹוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהֹוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
- י״זוִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קׇדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד׃ {ס}
- י״חוְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכׇל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהֹוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים׃
- י״טמִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃
- כ׳וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלַ֖͏ִם לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃
- כ״אוְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַיהֹוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן׃
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 18
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכׇל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן…
water courses — A place from which water emanates
and will water the Valley of Shittim — As its meaning implies -it will water the Valley of Shittim. Its midrashic meaning is that it will atone for the sin of Peor (see Zechariah 14)
Edition: Sefaria Community Translation. License: CC0. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 1
כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר (אשוב) [אָשִׁ֛יב] אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
כי הנה, באר מתי יהיו הדברים המוזכרים, שזה יהיה בעת שיהיה בדעתי להשיב את שבות יהודה ר"ל באחרית הימים, שהגם שגם עשרת השבטים יגאלו אז, שבט יהודה הוא העקר בעיניו:
Verse 2
וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם…
וקבצתי את כל הגוים, שאז יסבב ה' שיתקבצו כל הגוים במלחמת גוג ומגוג שנבא עליה יחזקאל, והתבאר שם שאז יתעוררו בני אדום להלחם על בני ישמעאל ואח"כ ילחמו בני ישמעאל על בני אדום, וזה יהיה ע"י ה', להוריד אותם אל עמק יהושפט, כן קורא את גיא וההמון גוג ששם יפלו בנופלים ומבאר מדוע קורא אותה בשם עמק יהושפט על כי ונשפטתי עמם שם ששם אבא עמהם במשפט על עמי ונחלתי ישראל, על הרעות שעשו להם, שהגם שה' גזר עליהם גלות הם עזרו לרעה והוסיפו על המדה בשני דברים, א] אשר פזרו בגוים, שע"י רובי הגירושין והשמדות שלא מצאו מנוחה גם בארצות אויביהם נפזרו לכל קצוי ארץ, ב] מה שהחזיקו בם כאילו הם שלהם וקנין כספם, בין במה שאת ארצי חלקו, כאילו קנו את הארץ לנחלה ע"י שחשבו שישראל עבדיהם וכל מה שקנה עבד קנה רבו:
Verse 3
וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַֽיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ׃
ואל, בין מה שהחזיקו גם בגופם כקנין כסף וידו גורל עליהם מי יקחם לעבד ושפחה והיו נקלים בעיניהם כ"כ עד שנתנו את הילד בזונה, שאם היו לישראל בן ובת נתנו את הילד לאתנן זונה ואת הילדה מכרו ביין:
Verse 4
וְ֠גַ֠ם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙…
וגם, והנה האומות שמסרתי אותם בידם כמו אשור ובבל הם רק הפריזו על המדה, אבל עקר הדבר שעשו להם רעה היה בגזרת ה', אבל מה אתם לי אתם צור וצידון וכל גלילות פלשת? שלא מסרתי את ישראל בידכם כלל מי צוה אתכם להרע להם? הגמול אתם משלמים לי, וכי גמלתי אתכם רעה שבעבורה אתם משלמים לי גמול רעה תחת רעה, מה הרעה אשר עשיתי לכם? ויש הבדל בין גומל גמול ובין משלם גמול, המשלם גמול הוא שקבל רעה מחברו על ידי איבה ושנאה שיש לו עליו והוא משלם כמדתו רעה תחת רעה, אבל הגומל גמול יצוייר גם שלא קבל רע ממנו רק שעושה לו רע מצד האיבה שיש לו עליו, ועל זה אמר ואם גומלין אתם עלי אחר שאני לא עשיתי עמכם רע עד שתשלמו לי גמול רעה תחת רעה, רק שאתם עושים רע מצד האיבה שיש לכם על ישראל הגם שלא הרעו לכם, קל מהרה אשיב גמולכם בראשכם, א"כ לא אמתין לכם עד העת האחרון ויום הדין העתיד כמו שאמתין ליתר אומות, רק אמהר להשיב גמולכם במהרה עוד בזה"ז, שבימי אלכסנדר מוקדון חרבו צור וצידון ופלשת והושמו תל עולם שממה:
Verse 5
אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם׃
אשר, מפרש הרעות שעשו לישראל, שחוץ ממה שכספי וזהבי לקחתם שאני לא מסרתי לכם ממונם כמו שמסרתי לנבוכדנצר רק אתם לקחתם אותו מעצמכם, חוץ מזה עוד הוספתם רשע, כי.
Verse 6
וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם׃
בני יהודה מכרתם לבני היונים בעת החורבן, למען הרחיקם מעל גבולם — שהוא גרוע ממה שלקחתם הכסף להנאתכם ומכרתם לעבדים בשביל ריוח מחירם, כי זה שמכרתם אותם למקום רחוק היה בעבור איבה ושנאה, לכך אשיב גמולכם באותו מדה בעצמה שעשיתם לישראל (שזה גדר השבה שמשיב לו הדבר הזה בעצמו):
Verse 7
הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃
הנני מעירם מן המקום, שבעת שבאו היונים והחריבו צור וצידון הביאו את בניהם ובנותיהם לארץ יון ושם קנו אותם היהודים שהגלו שם מיד בני יון, והם מכרו אותם לבני שבא שהוא גוי רחוק להרחיקם ג"כ מעל גבולם, נמצא נענשו ע"י היהודים עצמם אשר מכרו, ובאותה מדה שהרעו להם:
Verse 9
קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃
קראו, עתה חוזר לענין של מעלה שאמר שיקבץ את הגוים אל עמק יהושפט, ומצוה שיקראו זאת בגוים בגזרת עירין פתגמא, ויקדשו מלחמה וכבר בארתי (ביחזקאל סי' ל"ב וסי' ל"ח ל"ט), שלעתיד יתעוררו אומות אדום לכבוש את הארץ ויעשו הרג רב בבני מצרים שהם מאמונות הישמעאלים, ואז יתעוררו הישמעאלים לקחת נקמת אחיהם מיד האדומים ויהרגו בם הרג רב ואבדון, ויחזרו האדומיים שנית להלחם עם בני ישמעאל ויהרגו בם, וזה יהיה בשלש פעמים שתהיה מלחמת גוג ומגוג באחרית הימים. ועל זה אמר שתחלה במלחמה הראשונה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה הגבורים והיודעים תכסיסי מלחמה הם יהיו הלוחמים, בפעם השני לא יהיו עוד גבורים ואנשי מלחמה כי כולם יפלו בנופלים, ואז.
Verse 10
כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי׃
כתו אתיכם לחרבות, כי אוחזי חרב נפלו כולם ותחתיהם ילכו האכרים עובדי האדמה ויעשו מן אתיהם ומזמרותיהם חרבות ורמחים חדשים, והם לא יהיו גבורים רק החלש יאמר גבור אני, בפעם השלישית שגם אלה יסופו במלחמה, אז.
Verse 11
ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהֹוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ׃
עושו ובאו כל הגוים מסביב, ר"ל הגוים וההמון הנשארים ילכו כולם להלחם שלישית אדום מול ישמעאל, בלא שום גבורה כלל, כי שמה הנחת ה' גבוריך, ולא יהיה עוד גבור במציאות כלל:
Verse 13
שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙ כִּֽי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֙יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָעָתָֽם׃
שלחו — מפרש שנית השלש מלחמות הנזכר, בפעם הראשון ידמו כתבואה העומדת בקמותיה ולא נקצרה עדיין כי עד עתה ישבו כולם בשלוה על אדמתם, ומצוה להקוצרים שישלחו מגל לקצור את התבואה, כי בשל קציר והגיע העת לקצרו ר"ל שנתמלא סאתם. בפעם השני מדמה אותם לענבים שכבר נבצרו והמה מונחים בגת ועדיין לא נדרכו להוציא היין מתוכם ומצוה להדורכים, באו רדו אל הגת לדרכו כי מלאה גת והגיע עת הדריכה. בפעם השלישית מדמה אותם לענבים שכבר נדרכו רק שעדיין לא המשיכו את היין ולא הבדילוהו מן החרצנים והזגים, ומצוה השיקו היקבים שימשיכו את היין אל היקב ששם נותנים את היין הנדרך מן הגת, ומפרש הנמשל כי רבה רעתם, ולכן צריך לדרכם ולרמסם, כמ"ש פורה דרכתי לבדי וכו' ואדרכם באפי וכו':
Verse 14
הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ׃
המונים המונים, ר"ל מה שיתאספו המונים המונים אל עמק יהושפט, הוא מפני שיהיו בעמק החרוץ, כי עמק יהושפט נקרא בעת המשפט, שאז חוקר על דינם ושופט לדעת אם זכאי אם חייב, אבל אז יקרא בשם עמק החרוץ, שכבר נחרץ ונגמר הדין שהם חייבים כליה, ולכן קרוב יום ה' וימהר לכלותם בעמק החרוץ אחר שהדין נחרץ ונגמר:
Verse 15
שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נׇגְהָֽם׃
שמש וירח קדרו, ר"ל שאז יתבטלו הוראות השמימיות והכוכבים אספו נגהם ולא יפעלו במסיבת המערכת:
Verse 16
וַיהֹוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהֹוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י…
וה' מציון ישאג, שמשם תצא הנהגה והמשפט, והנה השאגה הוא קול גדול הפך קול נמוך, והנתינת קול אינו מציין קול גדול רק שלא ידום ויתן קולו, ובציון ששם עקר שכינתו ישאג בקול גדול עד שיתפרסם לכולם, ובירושלים שאינה קדושה כציון הגם שלא ישאג בקול גדול בכ"ז לא ידום רק יתן קולו שהוא ההנהגה האלהית, וע"י השאגה הזאת ירעשו שמים וארץ ותתבטל הנהגת הטבע אשר בארץ והנהגת מערכת השמים, וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל מצד שהם עמו יהיה להם מחסה להצילם מכל רע שלא תבא עליהם, ומצד שהם בני ישראל ששם זה מורה שהם למעלה מן הטבע כמ"ש כי שרית עם אלהים, יהיה להם מעוז שהם יתגברו בעז ה' שזה יותר ממחסה:
Verse 17
וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קׇדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד׃…
וידעתם, ואז תדעו בידיעה ברורה שאני ה' אלהיכם, שזה מ"ש למעלה וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה' אלהיכם, שוכן בציון הר קדשי, ר"ל כי בקרב ישראל אני מצד שכינתי המתמדת בציון, וגם ירושלים תהיה קדש וזרים לא יעברו בה עוד, כי ציון תוקדש יותר עד שגם ישראל ישמרו מלהכנס שם שלא לצורך:
Verse 18
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכׇל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן…
והיה ביום ההוא תתרבה השפע והברכה ביתר שאת עד שההרים יטפו עסיס מרוב הפירות המתוקים, והגבעות תלכנה חלב מרוב הבקר והצאן, וכל אפיקי יהודה ילכו מים שעד עתה היה חסרון מים בין בכללות א"י בין בירושלים שלא היו מעינות בירושלים, ואז לא לבד שיהיה מים ביהודה כי גם מעין יצא מבית ה' משם יפתח מקור נפתח ויתפשט לחוץ עד שישקה את נחל השטים, ולדעת ר' סעדיה הוא הירדן שהוא קרוב לשטים, ולרש"י הוא כמשמעו, ועל המעין הזה כבר נבא יחזקאל וזכריה, וע"ד הרמז שמשם תצא התורה והאמונה הנמשלה למים, לכל העולם, ויען שבשטים פרצו בזנות ובע"ז לבית פעור והיה ראשית חטאת לבית ישראל, מציין שהמעין הקדוש יטהר את הטומאה אשר התחלה בנחל השטים ויעביר הרעות הזרות והתאוות:
Verse 19
מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃
מצרים, הוא כולל מאמיני דת הישמעאלים שראש המחריבים בית ראשון היה אשור ובבל שהם נכנסו אחר כך תחת אמונת מצרים, ומשם תהיה המלחמה הראשונה של גוג ומגוג שבני אדום יעלו עליהם ויחריבום כמ"ש בנבואות יחזקאל, ואז לשמה תהיה, ואח"כ יעלו הישמעאלים על בני אדום שהם החריבו בית שני ע"י הרומיים, שהם ראש לאומות אדום, ועל זה אמר שאדום תהיה למדבר שממה כמו שפירשתי ביחזקאל (סי' ל"ב וסי' ל"ח ל"ט), וכ"ז יהיה מחמס בני יהודה בשתי החורבנות:
Verse 20
וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלַ֖͏ִם לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃
ויהודה לעולם תשב, שתחלה נפרדו אפרים מיהודה ומירושלים, ואז יתחברו ויהודה לא יגלה לעולם וירושלים לא תחרב עוד לדור ודור:
Verse 21
וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַיהֹוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן׃
ונקיתי דמם לא נקיתי, מפני שבמלחמת גוג ומגוג לא נכללו רק אומות אדום וישמעאל וכל השייכים לאמונתם, והלא יש כמה עמים שאין שייכים להם והם ג"כ שפכו דמם של ישראל, אומר שאח"כ אנקה גם את דמם אשר לא נקיתי עדיין במפלת גוג, שהוא הדם ששפכו האומות שלא ישתתפו במלחמת גוג ומגוג, וזה יהיה אחר שה' שוכן בציון שאז ינקה גם דמים האחרים ויעשה בהם משפט:
Edition: Malbim on Joel--Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.
Joel Chapter 4
Joel Chapter 4 presents 21 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 21 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 112 words
Opens “כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר…”
- Verse 216 words
Opens “וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם…”
- Verse 310 words
Opens “וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַֽיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה…”
- Verse 420 words
Opens “וְ֠גַ֠ם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת…”
- Verse 57 words
Opens “אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם׃…”
- Verse 611 words
Opens “וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים…”
- Verse 79 words
Opens “הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י…”
- Verse 814 words
Opens “וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם…”
- Verse 911 words
Opens “קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ…”
- Verse 109 words
Opens “כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר…”
- Verse 119 words
Opens “ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת…”
- Verse 1211 words
Opens “יֵע֙וֹרוּ֙ וְיַעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם…”
- Verse 1314 words
Opens “שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙…”
- Verse 1410 words
Opens “הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם…”
- Verse 156 words
Opens “שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נׇגְהָֽם׃…”
- Verse 1615 words
Opens “וַיהֹוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ…”
- Verse 1715 words
Opens “וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן…”
- Verse 1820 words
Opens “וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙…”
- Verse 1913 words
Opens “מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה…”
- Verse 206 words
Opens “וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלַ֖͏ִם לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃…”
- Verse 216 words
Opens “וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַיהֹוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן׃…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Joel 4
Open in the reader