Commentary page

Psalms 34

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Tanakh · chapter reading guide

Psalms Chapter 34

Psalms Chapter 34 presents 23 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Rashi's commentary

Verse 1
בשנותו את טעמו — כענין שנאמר (ש"א כ"א) ויתו על דלתות השער וגו' וישנה את טעמו בעיניהם ששנה דברו וטעמו ועשה עצמו שוטה והוריד רירו על זקנו (סא"א):
לפני אבימלך — כך כל מלכי פלשתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה ואע"פ ששמו אכיש קורין לו אבימלך, ומדרש אגדה שהיה צדיק כאבימלך (שנכתב בתורה אצל שרה) שלא רצה להרגו ואנשיו אומרים לו (שם) הלא זה דוד מלך הארץ כדאיתא במדרש תהלים:
Verse 3
בה' תתהלל נפשי — מתפאר אני ומתהלל שיש לי פטרון כזה להושיע ולהגן:
תתהלל נפשי — שפורוונ"טרא בלע"ז:
ישמעו ענוים — נפלאות שעשה לי מתוך מהללי יבינו אותם וישמחו:
Verse 5
מגורותי — לשון פחד כמו ויגר מואב, (במדבר כ"ב):
Verse 6
הביטו אליו — כל אותם שהביטו אליו מתוך צרתם:
ונהרו — האירו פניהם:
יחפרו — יתביישו כמו (ישעיהו כ״ד:כ״ג) וחפרה הלבנה ובושה החמה:
Verse 9
טעמו וראו כי טוב ה' — טעמו דברו:
Verse 10
יראו — יהיו יראים לשון צווי:
Verse 11
רשו — ל' דלות:
כל טוב — ניסו"ן בי"ין בלע"ז, כמו כל מלאכה (שמות י"ב):
Verse 15
בקש שלום — במקומך:
ורדפהו — במקום אחר:
Verse 17
פני — פנים של זעם לישאריא"ש בלע"ז, כמו (ויקר' ב') ושמתי פני באיש ההוא, כך חברו מנחם:
Verse 18
צעקו — הצדיקים וה' שמע:
Verse 20
רבות רעות צדיק — הרבה רעות ופחדים באות עליו ומכלם נצול:
Verse 21
שומר — הקב"ה כל עצמותיו:
Verse 22
תמותת רשע רע — תמותת את הרשע הרעה שהוא עושה:
תמותת — תמית:
Verse 23
לא יאשמו — לא יתחרטו לאמר אשמנו שחסינו בך ריפונטירונ"ט בלע"ז:

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Malbim's commentary

Verse 1
לדוד, במזמור הזה באר איך השגחת ה' הפרטיית חופפת את הצדיקים ודבוקה עמהם לשמרם ולהצילם מכל פגע, וביחוד איך הוא קרוב לשמוע תפלה, וילמד את העולם יראת ה' ומהותה, כי זה שגרשהו אבימלך ולא שמע לקול עבדיו להמיתו היה השגחה פרטית:
Verse 2
אברכה את ה' בכל עת, ר"ל בין בעת טובה בין בעת רעה אברך ה', כי אאמין שהרעה היא לתכלית הטובה, אחר שתמיד תהלתו בפי, שאני מהלל אותו תמיד על השגחתו וטובו וחסדו, וא"כ א"א שיהיה עת רעה במקרה, ואחר שהוא השגחיי בודאי הוא לטובה שא"א שיעשה רע שזה נגד תהלתו:
Verse 3
בה', ולא עוד אלא שנפשי תתהלל בה', שאני מתפאר שיש לי אב בשמים האוהב אותי ומשגיח עלי ושנפשי היא חלק ממנו ואצולה מאתו, ובכ"ז ישמעו ענוים וישמחו, שלא תחשב לי ההילול והתפארות זה לגאוה, שבהפך הענוים ישמחו ע"ז, שהגם שכל התהללות והתפארות הם שנואי הענוה, התפארות הזה שיתהלל האדם בה' הענוה תסכים עמה, כמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה', והיא הנקודה שבה יתקבצו בנפש הענוה והגאוה והיו לאחדים, כי גאוה זו שיתגאה אדם לאמר שה' מעוזו ומשגיח עליו תמיד היא הענוה, כי בזה יפשיט שמלותיו החומריים והנפש תתרומם אל האלהים עד שתתבטל ותהיה כאין בעיניה, הבשר וכחותיו יהיו כעפר ואפר כמ"ש אאע"ה הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, וענוה הזאת נסתבבה ע"י דבקות הנפש ובטולה נגד שרשה העליון האין סוף ובלתי ב"ת:
Verse 4
גדלו, יש הבדל בין גדול ובין רם, שהדבר הרם א"א לשום אדם לתפוס בו כמו רום שמים, והדבר הגדול כמו העמוד הנצב ארצה וראשו מגיע השמימה יתפוש בו כל אדם לפי גבהו, והנה העמים חשבו את ה' כדבר רם שא"א לתפוס בו כלל ושאינו משגיח עליהם, כמ"ש רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, אבל ישראל חושבים אותו כדבר גדול שכ"א ישיג אותו כפי ערכו, ושהשגחתו תתפשט על כל א' לפי מעשיו, כמ"ש ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, והנה השם מצד עצמו הוא בבחינת רם, כי השכל מחייב שרם על רמים לא ישפיל להשגיח על בריה שפלה כמו האדם, ובכל זה ילמדנו הנסיון שהוא בבחינת גדול, והשגחתו מתפשטת על כל ברואיו וביחוד על יראי ה' וחושבי שמו שהוא דבוק עמהם תמיד, וזה מבואר ממה שהוא שומע תפלת הצדיקים ויצילם מכל צרה, וזה דבר הנראה לעין, וז"ש גדלו לה' אתי, בהכרח תסכימו אתי מצד הנראה מהנהגתו שהוא בבחינת גדול, הגם שנרוממה שמו יחדיו, שאני אסכים עמכם ששמו מצד אמתתו הוא מרומם מכל השגה ומכל רעיון, בכ"ז מוכרחים אנו להודות שהוא בבחינת גדול ממה שנראה לעין, כי דרשתי את ה' וענני, ומזה מבואר שהוא משגיח עלי, ולא לבד שהצילני מן הצרה שהתפללתי עליה, כי מכל מגורתי הצילני, שאחר שענני על צרה זאת השקיף בחסדו להציל אותי מכל מגורתי בכלל, כדרך בעל החסד השלם שיהיה החסד בתכלית השלמות:
Verse 6
הביטו, הנה המביטים להשיג עזר מזולת ה' יביטו או לצד מעלה או לצד מטה, רצוני, שיבקשו העזר ע"י הסבות הטבעיות המזל והמערכת אשר השמש ראש לכולם, ואז יכהו עיניהם מהביט תמיד אל השמש המכהה את העינים, או יביטו למטה להשיג עזר מבני אדם ואז יחפרו פניהם מהבושת, אבל אלה שהביטו אליו, לא חשכו עיניהם, כי נהרו מאורו הבהיר, ולא התביישו כי פניהם אל יחפרו :
Verse 7
זה, ר"ל אלה שהביטו אליו לא יחפרו פניהם, כי הם יאמרו, ראו נא זה עני קרא וה' שמע, הלא קרא אליו עני אחד, והגם שהוא עני ויחיד, בכל זאת שמע ה', ולא לבד שהושיעו מן הצרה שקרא עליה, כי גם מכל צרותיו הושיעו, וא"כ מזה נדון ק"ו, כי חונה מלאך ה' סביב ליראיו שיראיו א"צ לצעוק כלל מן הצרה, כי מלאך ה' ושלוחו עומד תמיד סביבם כמחנה מזוינת ויחלצם, יעשה אותם חלוצים בכלי זיין, כי נדמה כמחנה מלאכים חלוצי צבא עומדים סביבם לשמרם מכל רע, (ורמז על האנשים שהתחברו אליו אח"כ בברחו מפני אכיש אל מערת עדולם (שמואל א כ״ב:א׳) שהיו רבים עמו יראי ה' וחלוצי צבא למלחמה):
Verse 9
טעמו, אמר עוד הבדל בין תשועת ה' לתשועות טבעיות או תשועות בני אדם, שמהם לא ישיגו רק הערב והמועיל לא את הטוב, אבל ה' מלבד שהוא ערב הנרגש לחוש הטעם, שעז"א טעמו, ומועיל הנראה בחוש הראות שעז"א וראו, הוא ג"כ טוב, עד שגם בטעם ובראיה יטעמו ויראו כי טוב ה', עד שאשרי הגבר יחסה בו, שישיג בזה גם אושר נפשי רוחני מצד החסיון עצמו, חוץ מן התועלת שימצא מן החסיון:
Verse 10
יראו את ה' קדושיו, עפ"ז מצוה לקדושי ה' שיראו את ה', והנה העכו"ם אשר התקדשו להבלי עכו"ם היו מתקדשים ע"י נזירות שפרשו א"ע מן הישוב, אבל יראתם לא היתה יראת ה' רק יראת הבלים ויראת עצמם פן יקרה להם נזק, אבל אתם קדושיו יראו רק את ה', והנה הנזירים שבעכו"ם היה להם מחסור מצד שני ענינים, אם מחסור בחיריי במה שפרשו מכל הנאות העולם, אם מחסור הכרחיי שע"י שלא עסקו בצרכיהם השיגם המחסור עד שהיו צריכים לאכול שרשי רתמים כנודע, אבל יראי ה' המבוקש מאתם רק שישמרו כפי מצות התורה לא הבריחה מן הישוב, ואין להם לא מחסור בחיריי, כי אין מחסור ליראיו, כי התורה לא צותה שיחסר את עצמו מטובה, ולא מחסור הכרחי, כי כפירים בעת אשר רשו ורעבו, אם רשו מכלי הטרף לא ימצאו מזונם, וכן בני אדם אם רשו מנכסיהם ירעבו, אבל דורשי ה' ( רשו ) לא יחסרו כל טוב, דורשי ה' גם בעת אשר רשו לא יחסרו כל טוב כי ה' מזמין מזונותיהם:
Verse 12
לכו בנים, אצל העכו"ם הנ"ל היה הקדושה והיראה דבר מיוחד רק לגדוליהם וכהניהם, לא כן יראת ה' גם בנים הקטנים לכו שמעו לי יראת ה' אלמדכם, שיראת ה' היא מושגת לכל נפש:
Verse 13
מי האיש, נזירי העכו"ם פרשו א"ע מן העולם, או מצד שמאסו בחיים, או מצד שמאסו בטוב העולם ובחרו לחיות חיי צער, אבל אני אלמד יראת ה' גם להאיש החפץ חיים, וגם להאיש האוהב ימים לראות טוב, שיוכל לחיות עם יראת ה' חיי ההצלחה והטוב, כי יראת ה' לא תבקש מן האדם שיפרוש לגמרי מן הישוב, רק זאת תבקש:
Verse 14
נצור לשונך מרע, שלא ידבר לה"ר בלשון, ולא מרמה בשפתיו, וגם לא תבקש שיברח מן הישוב, רק סור מרע ועשה טוב, שתמצא בין בני אדם ששם יש מציאות לעשות רע וגם טוב, ותסור מרע ותעשה טוב, משא"כ במדבר לא תוכל לעשות טוב וגם אין שם מציאות לסור מן הרע שאין נמצא שם רע, ולפ"ז בקש שלום, שהוא שלום הקיבוץ המדיני, ולא שתבקש שלום ע"י שתברח מן בני אדם, רק רדפהו שתמצא בין בני אדם והגם שהם עלולים לריב ולמצה תרדוף אתה את השלום, (וגם כיון בזה נגד דואג שהיה נעצר לפני ה' והוא הוציא לה"ר על עיר הכהנים):
Verse 16
עיני ה' אל צדיקים, שמשגיח עליהם בעצמו לראות מה שחסר להם, ובכ"ז אזניו אל שועתם, שלפעמים ישועו המה מרעה הנדמה להם לפי דעתם הגם שאינה רעה לפי האמת, וגם בזה ימלא שועתם:
Verse 17
פני, וגם פני ה' והשגחתו לרעה בעושי רע להכרית מארץ זכרם של הצדיקים, שמעניש גם את הרשעים שרוצים להרע להם (ורמז בזה ג"כ על דואג), ולא זאת לבד, כי אם צעקו מן הצרה, אז וה' שמע, ולא לבד שמצילם מצרה זאת שצעקו עליה כי מכל צרותם הצילם :
Verse 19
קרוב, גם ה' עומד קרוב לנשברי לב ע"י צרותיהם, ואת דכאי רוח שהרוח הפנימי נדכא על ידי צוקה פנימית או ע"י עונותם, יושיע :
Verse 20
רבות רעות צדיק, החולאים ששרשם ע"י קלקול בא' מיסודות הגוף אין להם תרופה, ואז כל המכאובים הנראים הם רק אחת ששרש כולם הוא האבר הראשי שהנשמה תלויה בו שהוא נתקלקל, אבל הרעות הבאות על חיצונית הגוף הגם שהם רבים, כגון שנלקה העור בכמה מקומות, אינם מסוכנים, וז"ש רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' אחר ששומר כל עצמותיו שהם עמודי הגוף שאחת מהנה לא נשברה, הרעות הרבות אינם מסוכנות, אבל תמותת רשע רעה אחת, כי הרעה שלו היא עצמית על האבר הראשי שבו, והיא הגורמת מיתתו, ועוד יש הבדל ביניהם כי שונאי צדיק יאשמו שמלבד שימותו עוד נשארו אשמים, עד שגם נפשם נכרתה לעוה"ב, אבל פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו, שהגם שיבא יסורים על גופם לא יאשמו בנפשם:

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Original text

Verse 1

לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַ֝יְגָרְשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃

Of David, when he feigned madness in the presence of Abimelech, who turned him out, and he left.

Verse 2

אֲבָרְכָ֣ה אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּכׇל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃

א I bless G OD at all times; praise is ever in my mouth.

Verse 3

בַּ֭יהֹוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃

ב I glory in G OD ; let the lowly hear it and rejoice.

Verse 4

גַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃

ג Exalt G OD with me; let us extol the divine name together.

Verse 5

דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהֹוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכׇּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃

ד I turned to G OD , and I was answered; I was saved from all my terrors.

Verse 6

הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃

ה People look to [God] and are radiant; ו let their faces not be downcast.

Verse 7

זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃

ז Here was a lowly man who called— G OD listened, and delivered him from all his troubles.

Verse 8

חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהֹוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃

ח The angel of G OD camps around those who show awe, and rescues them.

Verse 9

טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃

ט Taste and see how good G OD is; happy the one who takes refuge in the divine!

Verse 10

יְר֣אוּ אֶת־יְהֹוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃

י Fear the E TERNAL , you consecrated ones, for those who fear [God] lack nothing.

Verse 11

כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כׇל־טֽוֹב׃

כ Lions have been reduced to starvation, but those who turn to G OD shall not lack any good.

Verse 12

לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃

ל Come, my children, listen to me; I will teach you what it is to fear G OD .

Verse 13

מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃

מ Which of you are eager for life and desire years of good fortune?

Verse 14

נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃

נ Guard your tongue from evil, your lips from deceitful speech.

Verse 15

ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרׇדְפֵֽהוּ׃

ס Shun evil and do good, seek amity and pursue it.

Verse 16

עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אׇזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃

ע G OD ’s eyes are on the righteous, the ears, attentive to their cry.

Verse 17

פְּנֵ֣י יְ֭הֹוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃

פ G OD ’s face is set against evildoers, to erase their names from the earth.

Verse 18

צָ֭עֲקוּ וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃

צ They cry out, and G OD hears, and saves them from all their troubles.

Verse 19

קָר֣וֹב יְ֭הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃

ק G OD is close to the brokenhearted; those crushed in spirit are delivered.

Verse 20

רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהֹוָֽה׃

ר Though their misfortunes be many, G OD will save the righteous from them all,

Verse 21

שֹׁמֵ֥ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃

ש Keeping all his bones intact, not one of them being broken.

Verse 22

תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃

ת One misfortune is the deathblow of the wicked; the foes of the righteous shall be ruined.

Verse 23

פֹּדֶ֣ה יְ֭הֹוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כׇּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {פ}

G OD redeems the life of those who render service; no one who takes refuge in [God] shall be ruined.

English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC

Psalms 34

Psalms Chapter 34

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Rashi's commentary

Malbim's commentary

Original text