Talmud Builders
    Login

    Commentary page

    Psalms 132

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Psalms Chapter 132

    Psalms Chapter 132 presents 18 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    Continue the sequence

    Parallel sources

    Lessons and study tools

    A unit-by-unit map of all 18 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 16 words

      Opens “שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהֹוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝֗ת כׇּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃…”

    2. Verse 26 words

      Opens “אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַֽיהֹוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃…”

    3. Verse 36 words

      Opens “אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃…”

    4. Verse 45 words

      Opens “אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃…”

    5. Verse 56 words

      Opens “עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהֹוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃…”

    6. Verse 64 words

      Opens “הִנֵּֽה־שְׁמַעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃…”

    7. Verse 75 words

      Opens “נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃…”

    8. Verse 86 words

      Opens “קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃…”

    9. Verse 94 words

      Opens “כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃…”

    10. Verse 106 words

      Opens “בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃…”

    11. Verse 119 words

      Opens “נִשְׁבַּֽע־יְהֹוָ֨ה׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹא־יָשׁ֢וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑…”

    12. Verse 1210 words

      Opens “אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם…”

    13. Verse 136 words

      Opens “כִּי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃…”

    14. Verse 145 words

      Opens “זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃…”

    15. Verse 156 words

      Opens “צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃…”

    16. Verse 166 words

      Opens “וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃…”

    17. Verse 177 words

      Opens “שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃…”

    18. Verse 187 words

      Opens “א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃ {פ}…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו — ענוי נפשו אשר טרח ועמל למצוא לך מקום:

    2. Verse 5

      עד אמצא מקום — עד שיודע היכן יהיה מקום מקדש (מצאתי):

    3. Verse 6

      שמענוה — הבשורה:

      באפרתה — במקום החשוב והמעולה כמו (שמואל א א׳:א׳) בן תחו בן צוף אפרתי חשוב אבגינוס, ד"א שמענוה באפרתה בספר יהושע (ט"ו) שבא מאפרים, בכל התחומין הוא אומר (שם) ועלה הגבול ותאר הגבול וכאן הוא אומר ועלה הגבול אל כתף היבוסי ירושלים נמצאת ירושלים גבוה מכל הארצות והוא ראוי לבית המקדש שנאמר (דברים י״ז:ח׳) וקמת ועלית אל המקום וגו' מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל כך נדרש בשחיטת קדשים:

      מצאנוה בשדי יער — בגבול בנימן שנמשל לחית היער שנאמר בנימין זאב יטרף (בראשית מ״ט:כ״ז):

    4. Verse 7

      נבואה — שמה למשכנותיו:

    5. Verse 10

      אל תשב פני משיחך — שלמה בבואו להכניס שם את הארון:

    6. Verse 12

      ועדותי זו אלמדם — זו אשר אלמדם:

    7. Verse 15

      צידה — מזונה:

    8. Verse 18

      יציץ — יאיר כמו ונוצצים כעין נחושת (יחזקאל א׳:ז׳):

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      שיר המעלות, השיר הלז נתיחד על עת שהכניסו את הארון לבית קודש הקדשים, ונחלק לג' חלקים, (חלק א) בעת שהלכו ונשאו את הארון בדרך, יאמר המשורר זכור ה' לדוד את כל ענותו שהוא מסר נפשו ע"ז כמו שכתוב שמואל ב' ז':

    2. Verse 2

      (ב-ד) אשר נשבע לה', והיה השבועה והנדר שבאם אבא אל אהל ביתי או באם אעלה על ערש יצועי אז נודר אם אתן שנת לעיני דהינו שבאהל ביתו לא יישן כלל, אף שלא יעלה על ערש לשכב עליו, וביצוע שסביב האהל שם אסר על עצמו לישן על הערש המיוחד לו לשינת קבע, ור"ל אם אתן שנת לעיני שינה קבועה ואף תנומה קלה לעפעפי בעת שאבא ביתי, או בעת שאעלה על הערש ביצוע שסביב הבית, ולא הותר לו לישן רק ביצוע הבית שלא על הערש המיוחד למשכב, ואיסור זה ימשך.

    3. Verse 5

      עד אמצא מקום לה', א — שימצא המקום ששם יבנה המקדש, כמ"ש והיה המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם ולא ידעו תחלה איה המקום הנבחר, ב. משכנות לאביר יעקב, שאחר שמצא המקום, יבנה שם המקדש ששם ישכון ה' בקביעות, ויען שזה שישכון ה' על הארץ במקום מיוחד נתגלה ליעקב בחלום ואמר אין זה כי אם בית אלהים לכן אמר לאביר יעקב, וכן כמו שיעקב נדר שם נדר ואמר והאבן הזאת יהיה בית אלהים, לכן אמר אשר נדר לאביר יעקב:

    4. Verse 6

      הנה, ר"ל מציאת המקום שמענוה תחלה באפרתה, כי משכן שילה עמד בנחלת אפרים, ושם לא היה המקום הקבוע, ומצאנוה אח"כ בשדה יער, שהוא בגורן ארונה שסביב לו היה יער הלבנון, כמ"ש פתח לבנון דלתיך:

    5. Verse 7

      נבואה, ואחר שמצאנו המקום (כמ"ש בדה"א כ"א כ"ח ושם כ"ב א'), מעתה נבואה למשכנותיו, שיבנה ע"י שלמה, ושם נשתחוה להדום רגליו, כמ"ש והארץ הדום רגלי, שסוף השפעתו היא בית המקדש, כמ"ש ושוליו מלאים את ההיכל כמש"ש:

    6. Verse 8

      קומה, (חלק ב) נושאי הארון הגיעו עד מקום המקדש, אומר לה' קומה למנוחתך כי שם ישכון בקביעות וההנהגה ההשגחיית תהיה קבועה, שזה מצויר במנוחה, אתה וארון עזך, שיכניסו הארון לבית קודש הקדשים, וכן אמר בדברי הימים קומה ה' לנוחך:

    7. Verse 9

      כהניך, עד עתה לא לבשו הכהנים בגדי כהונה ועתה ילבשו צדק, כי ציור הבגדים היה מורה על הצדק ועל המדות טובות שבם תתלבש הנפש כמ"ש חז"ל. וחסידיך, שהם הלוים ירננו בשיר קבוע שיאמרו על הקרבנות:

    8. Verse 10

      בעבור, כי בחירת המקדש לשבתו עולמים היה בעבור דוד ובזכותו כמ"ש (ש"ב ז'), והיה זה, א. מצד עבודתו שעבד ה', ועז"א בעבור דוד עבדך, ב. מצד שנבחר ונמשח וכמ"ש בסי' פ"ט מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו וכן אמר בד"ה אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך:

    9. Verse 11

      נשבע ה' לדוד, ובאר שבעבור בחירות ציון, נשבע ה' לדוד שלא תסור המלכות מזרעו, וכמ"ש (ש"ב ז') והוא כמשל אוהבו של מלך שמרוב אהבתו התאכסן המלך אצלו ויבן לו בביתו מקדש מלך בנוי לתלפיות, עד שמצא המקום ההוא חן בעיני המלך לשבת שם לעולם, וישבע לו בל יעזב המקום הזה לעולם, וע"כ על ידי המקום יתאכסן גם אצל זרעו ונשאר הברית כרות לזרעו, נמצא שהאוהב היה סבה שיבחר במקום, והמקום היה סבה שיבחר בזרע אוהבו לעולם, וז"ש פה על בחירת המקדש שהוא בעבור דוד עבדך ואחר כך אמר שאחר שבחר המקדש לעולם נשבע ה' לדוד מפרי בטנך אשית לכסא לך, כי בחר ה' בציון, שאח"כ ע"י בחירות ציון נשבע שלא תסור המלוכה מבית דוד, והנה שבועה זאת היה בה שני ענינים, שעל זרע דוד נשבע שבועה החלטית בלי שום תנאי, שעז"א שנשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך אבל על זרע זרעו היה תנאי וז"ש.

    10. Verse 12

      אם ישמרו בניך בריתי, אז גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך וזה תלוי בתנאי שישמרו התורה והמצות, (וכמו שבארתי בפירוש מלכים בכמה מקומות):

    11. Verse 13

      כי בחר ה' בציון, שבחירת זרע דוד היה ע"ש בחירות ציון כנ"ל ואמר שתחלה בחר ה' בציון על צד הבחירה נגד יתר מקומות, ואח"כ שם אוה למושב לו היה לו חפץ במקום עצמו מזולת ההשקף היחוסי נגד שאר מקומות:

    12. Verse 14

      זאת, (חלק ג' תשובת ה') נגד מ"ש קומה ה' למנוחתך, משיב זאת מנוחתי עדי עד, ולא כמי שינוח במקום מפני הטלטול ויצוייר שיעזוב מקום זה אם ימצא מנוחה אחרת, כי פה אשב תמיד כי אויתיה מצד החפץ בגוף המקום מצד עצמו:

    13. Verse 15

      צידה ברך אברך, שמכאן תצא הברכה והשפע לכל הארץ, ואביוניה אשביע לחם, כמ"ש (מ"א ח') בהעצר השמים ולא יהיה מטר וכו' רעב כי יהיה וכו':

    14. Verse 16

      וכהניה נגד מ"ש כהניך ילבשו צדק לעומת זה אלבישם ישע — ונגד מ"ש וחסידך ירננו נגד זה חסידיה רנן ירננו מרוב השמחה:

    15. Verse 17

      שם, ונגד מ"ש בעבור דוד עבדך, אומר שם אצמיח קרן לדוד שהיא הגבורה והחוזק, ונגד מ"ש אל תשב פני משיחך אומר ערכתי נר למשיחי, ומפרש נגד שם אצמיח קרן לדוד :

    16. Verse 18

      אויביו אלביש בושת, שבקרן הזה עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ, ונגד מ"ש ערכתי נר למשיחי אמר עליו יציץ נזרו, שהמלכים נמשחו כמין נזר ויציץ עליו נזר שמן משחת אלהיו:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    Verse 1

    שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהֹוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝֗ת כׇּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃

    A song of ascents. O E TERNAL One, remember in David’s favor his extreme self-denial,

    Verse 2

    אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַֽיהֹוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃

    how he swore to G OD , vowed to the Mighty One of Jacob,

    Verse 3

    אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃

    “I will not enter my house, nor will I mount my bed,

    Verse 4

    אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃

    I will not give sleep to my eyes, or slumber to my eyelids

    Verse 5

    עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהֹוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃

    until I find a place for G OD , an abode for the Mighty One of Jacob.”

    Verse 6

    הִנֵּֽה־שְׁמַעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃

    We heard it was in Ephrath; we came upon it in the region of Jaar.

    Verse 7

    נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃

    Let us enter God’s abode, bow at the divine footstool.

    Verse 8

    קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃

    Advance, O E TERNAL One, to Your resting-place, You and Your mighty Ark!

    Verse 9

    כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃

    Your priests are clothed in triumph; Your loyal ones sing for joy.

    Verse 10

    בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃

    For the sake of Your servant David do not reject Your anointed one.

    Verse 11

    נִשְׁבַּֽע־יְהֹוָ֨ה׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹא־יָשׁ֢וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃

    G OD swore to David a firm oath that will not be renounced, “One of your own issue I will set upon your throne.

    Verse 12

    אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃

    If your sons keep My covenant and My decrees that I teach them, then their sons also, to the end of time, shall sit upon your throne.”

    Verse 13

    כִּי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃

    For G OD has chosen Zion, desiring it for a seat.

    Verse 14

    זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃

    “This is my resting-place for all time; here I will dwell, for I desire it.

    Verse 15

    צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃

    I will amply bless its store of food, give its needy their fill of bread.

    Verse 16

    וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃

    I will clothe its priests in victory, its loyal ones shall sing for joy.

    Verse 17

    שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃

    There I will make a horn sprout for David; I have prepared a lamp for My anointed one.

    Verse 18

    א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃ {פ}

    I will clothe his enemies in disgrace, while on him his crown shall sparkle.”

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC