Talmud Builders

    Commentary page

    Jeremiah 42

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Jeremiah Chapter 42

    Jeremiah Chapter 42 presents 22 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 22 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 110 words

      Opens “וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כׇּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִיזַנְיָ֖ה בֶּן־הוֹשַֽׁעְיָ֑ה…”

    2. Verse 220 words

      Opens “וַיֹּאמְר֞וּ אֶל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפׇּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל…”

    3. Verse 39 words

      Opens “וְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־בָּ֑הּ וְאֶת־הַדָּבָ֖ר…”

    4. Verse 420 words

      Opens “וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל…”

    5. Verse 518 words

      Opens “וְהֵ֙מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהֹוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד…”

    6. Verse 621 words

      Opens “אִם־ט֣וֹב וְאִם־רָ֔ע בְּק֣וֹל׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר (אנו)…”

    7. Verse 77 words

      Opens “וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָֽהוּ׃…”

    8. Verse 811 words

      Opens “וַיִּקְרָ֗א אֶל־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כׇּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר…”

    9. Verse 913 words

      Opens “וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר…”

    10. Verse 1018 words

      Opens “אִם־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א…”

    11. Verse 1117 words

      Opens “אַל־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו…”

    12. Verse 128 words

      Opens “וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם…”

    13. Verse 1311 words

      Opens “וְאִם־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י…”

    14. Verse 1417 words

      Opens “לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר…”

    15. Verse 1520 words

      Opens “וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩…”

    16. Verse 1621 words

      Opens “וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם…”

    17. Verse 1722 words

      Opens “וְיִֽהְי֣וּ כׇל־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת־פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֙יִם֙ לָג֣וּר…”

    18. Verse 1828 words

      Opens “כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒…”

    19. Verse 1912 words

      Opens “דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם…”

    20. Verse 2022 words

      Opens “כִּ֣י (התעתים) [הִתְעֵיתֶם֮] בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י…”

    21. Verse 2111 words

      Opens “וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה…”

    22. Verse 2215 words

      Opens “וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 14

      וקול שופרשתוקעין הצופים להזהיר את העם:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 3

      ויגד לנו, הם לא שאלו אם ילכו לארץ מצרים אם לא, כי כבר הסכימו ללכת למצרים (כנ"ל מ"א י"ז) רק בקשו שה' יגיד להם את הדרך באיזה דרך ילכו למצרים, ואת הדבר אשר נעשה אחר שיבואו לשם, ואיך ינצלו בדרך מחרב מלך בבל:

    2. Verse 4

      השאלותמז"ש והיה כל הדבר אשר יענה ה' אגיד לכם, שזה דבר שא"צ לאמרו:

      ויאמר ירמיהו הנני מתפלל כדבריכם ר"ל כפי שבקשתם שיראה לכם הדרך היותר טוב ללכת מצרים, ובכ"ז והיה כל הדבר אשר יענה ה' אתכם, היינו שאם יענה שלא תלכו בדרך זה כלל רק תשארו בא"י ג"כ אגיד לכם :

    3. Verse 5

      (ה-ו) השאלותומז"ש שיעשו ככל אשר ישלחהו ה', הלא זה פשוט שלכן שאלו דבר ה' ועצתו ומהו אם טוב ואם רע, ומז"ש למען אשר ייטב:

      והמה אמרו אל ירמיהו וכו' ככל הדבר אשר ישלחך ה' אלינו כן נעשה אף אם יצוה שנשאר בא"י:

    4. Verse 6

      אם טוב ואם רע הגם שאם יצוה שישארו בא"י זה רע לפי דעתם, בכל זה בקול ה' נשמע, למען ר"ל שגם אם תשיג אותנו רעה ע"י ציווי ה' עכ"פ זה עצמו דבר טוב מה שנשמע בקול ה', וז"ש למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול ה' אלהינו, שהשמיעה בקול ה' הוא הטוב האמתי, וגם ר"ל שעי"כ ישגיח ה' שייטיב לנו ע"י שאנו שומעים בקולו:

    5. Verse 9

      השאלותמ"ש אשר שלחתם אותי מיותר:

      כה אמר ה' אשר שלחתם אותי אמר להם שתשובת ה' לא היתה כפי שאלתם שיראם הדרך למצרים כי אינו מסכים שיצאו מא"י, רק תשובתו היא מצד מה ששלחתם אותי להפיל תחנתכם לפניו, שמצד זה רחם עליכם לתת לכם שארית בארץ, ועי"כ אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם במלכות והנהגה, ונטעתי אתכם בריבוי עם, כי נחמתי על הרעה ורוצה אני שיהיה שארית בארץ ואחרית ותקוה:

    6. Verse 11

      (יא-יב) השאלותלמה אמר שתי פעמים אל תיראו, ותחלה אמר אתכם אני להציל, שמשמע שירצה לעשות רע, ואח"כ ואתן לכם רחמים:

      אל תיראו, לא תיראו מצד מה שאתם יראים מפניו עתה שהוא שינקום מכם על הריגת גדליה וכן אל תיראו ממנו בעתיד משאר רעות ומעבודה קשה כי על מה שיחרה אפו על הריגת גדליה אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו בל יעניש אתכם ע"ז, וכן על העתיד ואתן לכם רחמים ורחם אתכם להקל המסים והעבודה, והשיב אתכם אל אדמתכם שתהיה האדמה שלכם וקניניכם כמקדם:

    7. Verse 13

      (יג-יד) השאלותמ"ש ואם אומרים אתם, וחזר מלת לאמר, והיל"ל לא נשב בארץ הזאת כי ארץ מצרים נבא?:

      ואם אומרים אתם, אמנם אם לא תרצו לשמוע בקול ה' להשאר בא"י שבזה יש שני אופנים, אם מפני שאין רוצים לשבת בארץ, והיא ההליכה ממה שממנו, או מפני שרוצים בארץ מצרים שהיא הנסיעה אל מה שאליו, אומר על הצד הראשון אומרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמוע בקול ה' שהבטיח לכם שייטיב אתכם, ותרצו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אל שאר מקומות חוץ ממצרים, ועל הצד השני אמר לאמר, או שתאמרו לא כי ארץ מצרים נבא אשר לא נראה מלחמה, כי בשאר ארצות חוץ ממצרים היה להם אז מלחמה עם נבוכדנצר שכבש כל ארצות סוריא אחר החורבן, לא כן מצרים שאין שם מלחמה ורעב:

    8. Verse 15

      ועתה לכן שמעו דבר ה', ר"ל על הצד שיצאו מא"י לשכון בשאר ארצות חוץ ממצרים ע"ז לא דבר ה' עונש רק מה שאמר למעלה לבלתי שמוע בקול ה' שבזה לא תבא להם הטוב שהבטיח אם ישארו בא"י, אבל אם אתם שום תשימון פניכם לבא מצרים שע"ז הזהירם ביחוד (וכבר הוזהרו מן התורה שלא ישובו מצרים ויש סברא שהאיסור הוא רק בדרך הזה מא"י למצרים כמ"ש הקדמונים, ועז"א אם שום תשימון פניכם לבא מצרים שהוא המוזהר ויש סברא שאינו אסור רק היוצא לגור לא ההולך לסחורה ואם הלך לסחורה והשתקע שם לא עבר על הלאו במעשה, עמ"ש באה"ח באר"י סי' ח' סק"ב, ועז"א ובאתם לגור שם):

    9. Verse 16

      והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה, שמטעם זה בחרתם בארץ מצרים כמ"ש אשר לא נראה מלחמה, שם תשיג אתכם, יען שתהיה החרב בארץ מצרים שנבוכדנצר יכבוש אחר כך את ארץ מצרים:

    10. Verse 17

      השאלותמ"ש ויהיו הוא כפל לשון?:

      ויהיו, וחוץ ממה שישיג אתכם שם חרב ורעב מעצמו, חוץ מזה ימות בחרב וברעב עד שלא יהיה להם שריד ופליט, מפני הרעה אשר אני מביא עליהם, רעה השגחיית מיוחדת עליהם מצד העונש חוץ מן החרב הכולל שישיג גם את מצרים:

    11. Verse 18

      כי כה אמר ה' כאשר נתך אפי וחמתי, ר"ל כמו שבירושלים היה עונש השגחיי כן יהיה בבואכם מצרים:

    12. Verse 19

      השאלותמ"ש דבר ה' עליכם אין לו פירוש וכל הענין כפול ומכופל ומיותר:

      דבר ה' עליכם עד הנה הודיע להם את דבר ה', מעתה יאמר הנביא דברי עצמו, הלא ה' דבר עליכם אל תבאו מצרים, ואני העידותי בכם היום והתריתי בכם בשם ה', וא"כ מזה נודע:

    13. Verse 20

      כי התעיתם בנפשותיכם ר"ל שמזה נודע שאתם גמרתם בדעתיכם לבא מצרים, ומה ששלחתם אותי אל ה' לאמר התפלל וכו' וככל אשר יאמר ועשינו בזה אתם התעיתם את עצמכם, כי ה' יודע האמת שאין דעתכם לשמוע לקולו, ומזה ידעתי כי מה:

    14. Verse 21

      שהגדתי לכם היום ולא שמעתם הסכלתם עשו מאד, כי לא הרוחתם מזה, רק מה:

    15. Verse 22

      שעתה ידע תדעו כי בחרב וברעב תמותו שאם לא הייתם שואלים ממני לא הייתם יודעים מה יהיה בסופכם ועתה ששאלתם תדעו שאחריתכם למות:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כׇּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִיזַנְיָ֖ה בֶּן־הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכׇל־הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃

    Then all the army officers, with Johanan son of Kareah, Jezaniah son of Hoshaiah, and all the rest of the people, great and small, approached

    וַיֹּאמְר֞וּ אֶל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפׇּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֙נוּ֙ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כׇּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃

    the prophet Jeremiah and said, “Grant our plea, and pray for us to the E TERNAL your God, for all this remnant! For we remain but a few out of many, as you can see.

    וְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־בָּ֑הּ וְאֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃

    Let the E TERNAL your God tell us where we should go and what we should do.”

    וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כׇּֽל־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹא־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃

    The prophet Jeremiah answered them, “Agreed: I will pray to the E TERNAL your God as you request, and I will tell you whatever response G OD gives for you. I will withhold nothing from you.”

    וְהֵ֙מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהֹוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכׇל־הַ֠דָּבָ֠ר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

    Thereupon they said to Jeremiah, “Let G OD be a true and faithful witness against us! We swear that we will do exactly as the E TERNAL your God instructs us through you—

    אִם־ט֣וֹב וְאִם־רָ֔ע בְּק֣וֹל׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר (אנו) [אֲנַ֜חְנוּ] שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ {פ}

    Whether it is pleasant or unpleasant, we will obey the E TERNAL our God to whom we send you, in order that it may go well with us when we obey the E TERNAL our God.”

    וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָֽהוּ׃

    After ten days, the word of G OD came to Jeremiah.

    וַיִּקְרָ֗א אֶל־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כׇּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וּ֨לְכׇל־הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃

    He called Johanan son of Kareah and all the army officers, and the rest of the people, great and small,

    וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃

    and said to them, “Thus said the E TERNAL , the God of Israel, to whom you sent me to present your supplication:

    אִם־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃

    If you remain in this land, I will build you and not overthrow, I will plant you and not uproot; for I regret the punishment I have brought upon you.

    אַל־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהוֹשִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃

    Do not be afraid of the king of Babylon, whom you fear; do not be afraid of him—declares G OD —for I am with you to save you and to rescue you from his hands.

    וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃

    I will dispose him to be merciful to you: he shall show you mercy and bring you back to your own land.

    וְאִם־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

    “But if you say, ‘We will not stay in this land’—thus disobeying the E TERNAL your God—

    לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃

    if you say, ‘No! We will go to the land of Egypt, so that we may not see war or hear the sound of the horn, and so that we may not hunger for bread; there we will stay,’

    וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַ֠תֶּ֠ם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃

    then hear the word of G OD , O remnant of Judah! Thus said G OD of Hosts, the God of Israel: If you turn your faces toward Egypt, and you go and sojourn there,

    וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃

    the sword that you fear shall overtake you there, in the land of Egypt, and the famine you worry over shall follow at your heels in Egypt too; and there you shall die.

    וְיִֽהְי֣וּ כׇל־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת־פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֙יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃

    All those who turn their faces toward Egypt, in order to sojourn there, shall die by the sword, by famine, and by pestilence. They shall have no surviving remnant of the disaster that I will bring upon them.

    כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹא־תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃

    For thus said G OD of Hosts, the God of Israel: As My anger and wrath were poured out upon the inhabitants of Jerusalem, so will My wrath be poured out on you if you go to Egypt. You shall become an execration of woe, a curse and a mockery; and you shall never again see this place.

    דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֙עַ֙ תֵּדְע֔וּ כִּֽי־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

    G OD has spoken against you, O remnant of Judah! Do not go to Egypt! Know well, then—for I warn you this day

    כִּ֣י (התעתים) [הִתְעֵיתֶם֮] בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃

    that you were deceitful at heart when you sent me to the E TERNAL your God, saying, ‘Pray for us to the E TERNAL our God; and whatever the E TERNAL our God may say, just tell us and we will do it.’

    וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃

    I told you today, and you have not obeyed the E TERNAL your God in respect to all that I was sent to tell you—

    וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃ {ס}

    know well, then, that you shall die by the sword, by famine, and by pestilence in the place where you want to go and sojourn.”

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC