Talmud Builders

    Commentary page

    Jeremiah 36

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Jeremiah Chapter 36

    Jeremiah Chapter 36 presents 32 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 32 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 114 words

      Opens “וַֽיְהִי֙ בַּשָּׁנָ֣ה הָרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה…”

    2. Verse 219 words

      Opens “קַח־לְךָ֮ מְגִלַּת־סֵ֒פֶר֒ וְכָתַבְתָּ֣ אֵלֶ֗יהָ אֵ֣ת כׇּל־הַדְּבָרִ֞ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֧רְתִּי…”

    3. Verse 320 words

      Opens “אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר…”

    4. Verse 414 words

      Opens “וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י…”

    5. Verse 511 words

      Opens “וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א…”

    6. Verse 619 words

      Opens “וּבָאתָ֣ אַתָּ֡ה וְקָרָ֣אתָ בַמְּגִלָּ֣ה אֲשֶׁר־כָּתַֽבְתָּ־מִפִּי֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י יְהֹוָ֜ה…”

    7. Verse 716 words

      Opens “אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ…”

    8. Verse 814 words

      Opens “וַיַּ֗עַשׂ בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא…”

    9. Verse 919 words

      Opens “וַיְהִ֣י בַשָּׁנָ֣ה הַ֠חֲמִשִׁ֠ית לִיהוֹיָקִ֨ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ…”

    10. Verse 1019 words

      Opens “וַיִּקְרָ֨א בָר֥וּךְ בַּסֵּ֛פֶר אֶת־דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה…”

    11. Verse 118 words

      Opens “וַ֠יִּשְׁמַ֠ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י יְהֹוָ֖ה מֵעַ֥ל…”

    12. Verse 1218 words

      Opens “וַיֵּ֤רֶד בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־לִשְׁכַּ֣ת הַסֹּפֵ֔ר וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כׇּל־הַשָּׂרִ֖ים יוֹשְׁבִ֑ים…”

    13. Verse 1312 words

      Opens “וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ מִכָ֔יְהוּ אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שָׁמֵ֑עַ…”

    14. Verse 1424 words

      Opens “וַיִּשְׁלְח֨וּ כׇל־הַשָּׂרִ֜ים אֶל־בָּר֗וּךְ אֶת־יְהוּדִ֡י בֶּן־נְ֠תַנְיָ֠הוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֣הוּ בֶן־כּוּשִׁי֮…”

    15. Verse 159 words

      Opens “וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו שֵׁ֣ב נָ֔א וּקְרָאֶ֖נָּה בְּאׇזְנֵ֑ינוּ וַיִּקְרָ֥א…”

    16. Verse 1614 words

      Opens “וַיְהִ֗י כְּשׇׁמְעָם֙ אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים פָּחֲד֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙…”

    17. Verse 1710 words

      Opens “וְאֶ֨ת־בָּר֔וּךְ שָׁאֲל֖וּ לֵאמֹ֑ר הַגֶּד־נָ֣א לָ֔נוּ אֵ֗יךְ כָּתַ֛בְתָּ…”

    18. Verse 1814 words

      Opens “וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ בָּר֔וּךְ מִפִּיו֙ יִקְרָ֣א אֵלַ֔י אֵ֥ת…”

    19. Verse 1911 words

      Opens “וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ אֶל־בָּר֔וּךְ לֵ֥ךְ הִסָּתֵ֖ר אַתָּ֣ה וְיִרְמְיָ֑הוּ…”

    20. Verse 2013 words

      Opens “וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חָצֵ֔רָה וְאֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הִפְקִ֔דוּ בְּלִשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע…”

    21. Verse 2118 words

      Opens “וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהוּדִ֗י לָקַ֙חַת֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֔ה וַיִּ֨קָּחֶ֔הָ מִלִּשְׁכַּ֖ת…”

    22. Verse 229 words

      Opens “וְהַמֶּ֗לֶךְ יוֹשֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח…”

    23. Verse 2318 words

      Opens “וַיְהִ֣י׀ כִּקְר֣וֹא יְהוּדִ֗י שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתוֹת֮ וְאַרְבָּעָה֒ יִֽקְרָעֶ֙הָ֙…”

    24. Verse 2411 words

      Opens “וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ וְלֹ֥א קָרְע֖וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֑ם הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכׇל־עֲבָדָ֔יו…”

    25. Verse 2512 words

      Opens “וְגַם֩ אֶלְנָתָ֨ן וּדְלָיָ֤הוּ וּגְמַרְיָ֙הוּ֙ הִפְגִּ֣עוּ בַמֶּ֔לֶךְ לְבִלְתִּ֥י…”

    26. Verse 2617 words

      Opens “וַיְצַוֶּ֣ה הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵ֨ל בֶּן־הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָ֣הוּ בֶן־עַזְרִיאֵ֗ל וְאֶת־שֶׁלֶמְיָ֙הוּ֙…”

    27. Verse 2714 words

      Opens “וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙…”

    28. Verse 2817 words

      Opens “שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת…”

    29. Verse 2925 words

      Opens “וְעַל־יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אַ֠תָּ֠ה…”

    30. Verse 3017 words

      Opens “לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ…”

    31. Verse 3117 words

      Opens “וּפָקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְע֛וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֺנָ֑ם וְהֵבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶ֠ם…”

    32. Verse 3227 words

      Opens “וְיִרְמְיָ֜הוּ לָקַ֣ח׀ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֗רֶת וַֽיִּתְּנָהּ֮ אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֘הוּ֮…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 5

      עצורבבית הכלא:

    2. Verse 10

      פתח שער בית ה' החדשהוא שער המזרחי כן תירגם יונתן:

    3. Verse 16

      הגיד נגיד למלךאולי ישמע:

    4. Verse 20

      חצרהאל החצר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה:

    5. Verse 22

      ואת האחפירשו רבותינו עצים על שם שנדלקים באחוה (כלומר שנדלקים זה מזה כאחים שמהנים זה לזה סא"א) ולפי פשוטו משמע שהוא כלי שמבערין עליו אור לפני השרים:

    6. Verse 23

      שלש דלתותרבותינו אמרו מגלת קינות היתה קראו לפניו איכה בכה תבכה גלתה יהודה דרכי ציון אבילות בכל זה לא חש אמר אני מלך על הנותרים כיון שקרא היו צריה לראש אמר מעכשיו איני מלך מיד ויקרעה בתער הסופר:

      יקרעהכמו קרעה:

    7. Verse 25

      הפגיעוהתחננו:

    8. Verse 32

      דברים רבים כהמהמתחלה היו שלש אלפא ביתין איכה ישבה איכה יעיב איכה יועם והוסיף עליה אני הגבר שכל אות משולשת בה:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 3

      אשר אנכי חושב לעשות להם למען ישובו, ר"ל שמה שאני חושב לעשות להם הרעה אינו כדי להרע להם רק התכלית היא למען ישובו בתשובה ועי"כ וסלחתי לעונם ולחטאתם ולא אעשה הרעה כמ"ש הנני יוצר עליכם רעה וחושב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה (למעלה י"ח):

    2. Verse 4

      ויקרא ירמיה את ברוך, פי' הרי"א שכל דברי נבואותיו כתב על ספר בעצמו בלשון צח, לא כן מגלת קינות שלא נכתבו בנבואה רק ברוה"ק שהיא מדרגה למטה מהנבואה הוצרך להקל מעליו את המלאכה לכתבה ע"י ברוך, ועז"א אח"כ ויקרא ברוך את דברי ירמיה שאם היו דברי נבואה היה קוראם דברי ה' לא דברי ירמיה:

    3. Verse 7

      אולי תפול תחנתם, ר"ל כי הם מתחננים על הרע ההוה וע"י שתקרא באזניהם ישימו על לבם ויתחננו על העתיד, וישובו איש מדרכו הרעה כי על העתיד יתקנו בתשובה, כי גדול האף והחמה אשר דבר ה' לעשות להם בעתיד:

    4. Verse 8

      ויעש ברוך, ר"ל כי ירמיה צוהו בשנה הרביעית ליהויקים והוא לא קרא עד השנה החמישית בחדש התשיעי, מבאר שזה היה מפני שעשה ככל אשר צוהו ירמיה ר"ל כפי התנאים שצוהו באיזה אופן יקרא דברי ה' בבית ה' שהיה הציוי שיהיה בבית ה' וביום צום, ובעת שמתקבצים גם מן הערים כמ"ש וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם, ולכן ויהי בשנה החמישית, א. שאז קראו צום, ב. שהיה לפני ה' (בבית ה'), ג. שהיו שם כל העם שבירושלים, ד. וכל העם הבאים מערי יהודה, לכן המתין עד הזמן ההוא:

    5. Verse 16

      פחדו איש אל רעהו, ר"ל שפחדו כל א' מפני רעהו פן יגיד אחד מהם למלך ויקצוף עליהם על שלא הודיעוהו, לכן אמרו הגיד נגיד למלך שאנו מוכרחים להגיד:

    6. Verse 17

      ואת ברוך שאלו, כי השרים בימי יהויקים כבר החליטו שאין משפט מות לירמיה על נבואתו כי בשם ה' דבר כמ"ש למעלה סי' כ"ו, רק על ברוך נסתפקו פן העתיק הוא את הדברים מספרו של ירמיה מדעתו בלי שליחות מה' ובזה יתחייב מיתה, וע"ז שאלו איך כתבת, וגם כללו בזה אם לא הוסיף בה דברים מדעתו:

    7. Verse 18

      ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה, ר"ל שקרא הדברים מפיו בדרך נבואה, והראיה שאני כותב על הספר ובדיו, כי כתבי הקדש אין נכתבים אלא מתוך הכתב כמ"ש במגלה ואיך כתבתי מפיו, וע"כ שקריאתו הוא קריאת ה' בעצמו בנבואה כמ"ש בפ"ק דב"ב הקב"ה אומר ומשה כותב, ומזה בעצמו נודע ג"כ שהוא מכלל כתבי הקדש שלכן כתב על הספר ובדיו כדין כתבי הקדש דבעי ספר ודיו, וגם ר"ל שלא הוסיף דבר רק מה שקרא מפיו כתב על הספר:

    8. Verse 19

      לך הסתר אתה וירמיהו כי רצו להצילו, יצוו שיסתר גם ירמיה, שאם היה אומר שהעתיק מספר שכתב ירמיה לעצמו לא היה ירמיה מתחייב למלך ע"מ שכתב זכרון דברים לעצמו, אבל אחר שאמר שהוא נשלח בשליחות מירמיה הלא יתחייב גם ירמיה, וכבר אמרו חז"ל שיהויקים היה רשע ודורו היו צדיקים וההפך בצדקיהו, שכן תראה שהם רצו להציל את ירמיהו, והמלך רצה להרגו, ובימי צדקיהו היה בהפך שהשרים רצו להרגו והמלך הצילו:

    9. Verse 21

      העומדים מעל למלך, הם שרים אחרים שעמדו עליו אז כי השרים שחושב בפסוק י"ב כבר שמעו מברוך:

    10. Verse 24

      ולא פחדו מן הדברים, ולא קרעו בגדיהם על שריפת המגלה, שהרואה כתבי הקדש נשרפין צריך לקרוע וכל עבדיו השומעים הם השרים העומדים מעל למלך:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וַֽיְהִי֙ בַּשָּׁנָ֣ה הָרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

    In the fourth year of King Jehoiakim son of Josiah of Judah, this word came to Jeremiah from G OD :

    קַח־לְךָ֮ מְגִלַּת־סֵ֒פֶר֒ וְכָתַבְתָּ֣ אֵלֶ֗יהָ אֵ֣ת כׇּל־הַדְּבָרִ֞ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֧רְתִּי אֵלֶ֛יךָ עַל־יִשְׂרָאֵ֥ל וְעַל־יְהוּדָ֖ה וְעַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם מִיּ֞וֹם דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ מִימֵ֣י יֹאשִׁיָּ֔הוּ וְעַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

    Get a scroll and write upon it all the words that I have spoken to you—concerning Israel and Judah and all the nations—from the time I first spoke to you in the days of Josiah to this day.

    אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י חֹשֵׁ֖ב לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֑ם לְמַ֣עַן יָשׁ֗וּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֔ה וְסָלַחְתִּ֥י לַעֲוֺנָ֖ם וּלְחַטָּאתָֽם׃ {ס}

    Perhaps when the House of Judah hear of all the disasters I intend to bring upon them, they will turn back from their wicked ways, and I will pardon their iniquity and their sin.

    וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֣ת כׇּל־דִּבְרֵ֧י יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו עַל־מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃

    So Jeremiah called Baruch son of Neriah; and Baruch wrote down in the scroll, at Jeremiah’s dictation, all the words that G OD had spoken to him.

    וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א אוּכַ֔ל לָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

    Jeremiah instructed Baruch, “I am in hiding; I cannot go to the House of G OD .

    וּבָאתָ֣ אַתָּ֡ה וְקָרָ֣אתָ בַמְּגִלָּ֣ה אֲשֶׁר־כָּתַֽבְתָּ־מִפִּי֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י יְהֹוָ֜ה בְּאׇזְנֵ֥י הָעָ֛ם בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה בְּי֣וֹם צ֑וֹם וְגַ֨ם בְּאׇזְנֵ֧י כׇל־יְהוּדָ֛ה הַבָּאִ֥ים מֵעָרֵיהֶ֖ם תִּקְרָאֵֽם׃

    But you go and read aloud G OD ’s words from the scroll that you wrote at my dictation, to all the people in the House of G OD on a fast day; thus you will also be reading them to all the Judeans who come in from the towns.

    אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃

    Perhaps their entreaty will be accepted by G OD , if they turn back from their wicked ways. For great is the anger and wrath with which G OD has threatened this people.”

    וַיַּ֗עַשׂ בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא לִקְרֹ֥א בַסֵּ֛פֶר דִּבְרֵ֥י יְהֹוָ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {פ}

    Baruch son of Neriah did just as the prophet Jeremiah had instructed him, about reading G OD ’s words from the scroll in the House of G OD .

    וַיְהִ֣י בַשָּׁנָ֣ה הַ֠חֲמִשִׁ֠ית לִיהוֹיָקִ֨ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֔י קָרְא֨וּ צ֜וֹם לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה כׇּל־הָעָ֖ם בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְכׇל־הָעָ֗ם הַבָּאִ֛ים מֵעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    In the ninth month of the fifth year of King Jehoiakim son of Josiah of Judah, all the people in Jerusalem and all the people coming from Judah proclaimed a fast before G OD in Jerusalem.

    וַיִּקְרָ֨א בָר֥וּךְ בַּסֵּ֛פֶר אֶת־דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה בְּלִשְׁכַּ֡ת גְּמַרְיָ֩הוּ֩ בֶן־שָׁפָ֨ן הַסֹּפֵ֜ר בֶּחָצֵ֣ר הָעֶלְי֗וֹן פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהֹוָה֙ הֶחָדָ֔שׁ בְּאׇזְנֵ֖י כׇּל־הָעָֽם׃

    It was then that Baruch—in the chamber of Gemariah son of Shaphan the scribe, in the upper court, near the new gateway of the House of G OD —read the words of Jeremiah from the scroll to all the people in the House of G OD .

    וַ֠יִּשְׁמַ֠ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י יְהֹוָ֖ה מֵעַ֥ל הַסֵּֽפֶר׃

    Micaiah son of Gemariah son of Shaphan heard all the words of G OD [read] from the scroll,

    וַיֵּ֤רֶד בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־לִשְׁכַּ֣ת הַסֹּפֵ֔ר וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כׇּל־הַשָּׂרִ֖ים יוֹשְׁבִ֑ים אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֡ר וּדְלָיָ֣הוּ בֶן־שְׁ֠מַֽעְיָ֠הוּ וְאֶלְנָתָ֨ן בֶּן־עַכְבּ֜וֹר וּגְמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן וְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־חֲנַנְיָ֖הוּ וְכׇל־הַשָּׂרִֽים׃

    and he went down to the king’s palace, to the chamber of the scribe. There he found all the officials in session: Elishama the scribe, Delaiah son of Shemaiah, Elnathan son of Achbor, Gemariah son of Shaphan, Zedekiah son of Hananiah, and all the other officials.

    וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ מִכָ֔יְהוּ אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שָׁמֵ֑עַ בִּקְרֹ֥א בָר֛וּךְ בַּסֵּ֖פֶר בְּאׇזְנֵ֥י הָעָֽם׃

    And Micaiah told them all that he had heard as Baruch read from the scroll in the hearing of the people.

    וַיִּשְׁלְח֨וּ כׇל־הַשָּׂרִ֜ים אֶל־בָּר֗וּךְ אֶת־יְהוּדִ֡י בֶּן־נְ֠תַנְיָ֠הוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֣הוּ בֶן־כּוּשִׁי֮ לֵאמֹר֒ הַמְּגִלָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤אתָ בָּהּ֙ בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֔ם קָחֶ֥נָּה בְיָדְךָ֖ וָלֵ֑ךְ וַ֠יִּקַּ֠ח בָּר֨וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֤הוּ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ בְּיָד֔וֹ וַיָּבֹ֖א אֲלֵיהֶֽם׃

    Then all the officials sent Jehudi son of Nethaniah son of Shelemiah son of Cushi to say to Baruch, “Take that scroll from which you read to the people, and come along!” And Baruch took the scroll and came to them.

    וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו שֵׁ֣ב נָ֔א וּקְרָאֶ֖נָּה בְּאׇזְנֵ֑ינוּ וַיִּקְרָ֥א בָר֖וּךְ בְּאׇזְנֵיהֶֽם׃

    They said, “Sit down and read it to us.” And Baruch read it to them.

    וַיְהִ֗י כְּשׇׁמְעָם֙ אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים פָּחֲד֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־בָּר֔וּךְ הַגֵּ֤יד נַגִּיד֙ לַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

    When they heard all these words, they turned to each other in fear; and they said to Baruch, “We must report all this to the king.”

    וְאֶ֨ת־בָּר֔וּךְ שָׁאֲל֖וּ לֵאמֹ֑ר הַגֶּד־נָ֣א לָ֔נוּ אֵ֗יךְ כָּתַ֛בְתָּ אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִפִּֽיו׃

    And they questioned Baruch further, “Tell us how you wrote down all these words that he spoke.”

    וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ בָּר֔וּךְ מִפִּיו֙ יִקְרָ֣א אֵלַ֔י אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַאֲנִ֛י כֹּתֵ֥ב עַל־הַסֵּ֖פֶר בַּדְּיֽוֹ׃ {ס}

    He answered them, “He himself recited all those words to me, and I would write them down in the scroll in ink.”

    וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ אֶל־בָּר֔וּךְ לֵ֥ךְ הִסָּתֵ֖ר אַתָּ֣ה וְיִרְמְיָ֑הוּ וְאִ֥ישׁ אַל־יֵדַ֖ע אֵיפֹ֥ה אַתֶּֽם׃

    The officials said to Baruch, “Go into hiding, you and Jeremiah. Don’t let anyone know where you are!”

    וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חָצֵ֔רָה וְאֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הִפְקִ֔דוּ בְּלִשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיַּגִּ֙ידוּ֙ בְּאׇזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כׇּל־הַדְּבָרִֽים׃

    And they went to the king in the court, after leaving the scroll in the chamber of the scribe Elishama. And they reported all these matters to the king.

    וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהוּדִ֗י לָקַ֙חַת֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֔ה וַיִּ֨קָּחֶ֔הָ מִלִּשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיִּקְרָאֶ֤הָ יְהוּדִי֙ בְּאׇזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּבְאׇזְנֵי֙ כׇּל־הַשָּׂרִ֔ים הָעֹמְדִ֖ים מֵעַ֥ל הַמֶּֽלֶךְ׃

    The king sent Jehudi to get the scroll and he fetched it from the chamber of the scribe Elishama. Jehudi read it to the king and to all the officials who were in attendance on the king.

    וְהַמֶּ֗לֶךְ יוֹשֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת׃

    Since it was the ninth month, the king was sitting in the winter house, with a fire burning in the brazier before him.

    וַיְהִ֣י׀ כִּקְר֣וֹא יְהוּדִ֗י שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתוֹת֮ וְאַרְבָּעָה֒ יִֽקְרָעֶ֙הָ֙ בְּתַ֣עַר הַסֹּפֵ֔ר וְהַשְׁלֵ֕ךְ אֶל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֣ר אֶל־הָאָ֑ח עַד־תֹּם֙ כׇּל־הַמְּגִלָּ֔ה עַל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽח׃

    And every time Jehudi read three or four columns, [the king] would cut it up with a scribe’s knife and throw it into the fire in the brazier, until the entire scroll was consumed by the fire in the brazier.

    וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ וְלֹ֥א קָרְע֖וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֑ם הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכׇל־עֲבָדָ֔יו הַשֹּׁ֣מְעִ֔ים אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

    Yet the king and all his courtiers who heard all these words showed no fear and did not tear their garments;

    וְגַם֩ אֶלְנָתָ֨ן וּדְלָיָ֤הוּ וּגְמַרְיָ֙הוּ֙ הִפְגִּ֣עוּ בַמֶּ֔לֶךְ לְבִלְתִּ֥י שְׂרֹ֖ף אֶת־הַמְּגִלָּ֑ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃

    moreover, Elnathan, Delaiah, and Gemariah begged the king not to burn the scroll, but he would not listen to them.

    וַיְצַוֶּ֣ה הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵ֨ל בֶּן־הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָ֣הוּ בֶן־עַזְרִיאֵ֗ל וְאֶת־שֶׁלֶמְיָ֙הוּ֙ בֶּֽן־עַבְדְּאֵ֔ל לָקַ֙חַת֙ אֶת־בָּר֣וּךְ הַסֹּפֵ֔ר וְאֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיַּסְתִּרֵ֖ם יְהֹוָֽה׃ {ס}

    The king ordered Jerahmeel, the king’s son, and Seraiah son of Azriel, and Shelemiah son of Abdeel to arrest the scribe Baruch and the prophet Jeremiah. But G OD hid them.

    וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃

    The word of G OD came to Jeremiah after the king had burned the scroll containing the words that Baruch had written at Jeremiah’s dictation:

    שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת כׇּל־הַדְּבָרִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר הָי֗וּ עַל־הַמְּגִלָּה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף יְהוֹיָקִ֥ים מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃

    Get yourself another scroll, and write upon it the same words that were in the first scroll that was burned by King Jehoiakim of Judah.

    וְעַל־יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אַ֠תָּ֠ה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּ֩וּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא־יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ {ס}

    And concerning King Jehoiakim of Judah you shall say: Thus said G OD : You burned that scroll, saying, “How dare you write in it that the king of Babylon will come and destroy this land and cause human and animal to cease from it?”

    לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה׃

    Assuredly, thus said G OD concerning King Jehoiakim of Judah: He shall not have any of his line sitting on the throne of David; and his own corpse shall be left exposed to the heat by day and the cold by night.

    וּפָקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְע֛וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֺנָ֑ם וְהֵבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶ֠ם וְעַל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם וְאֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֵ֧ת כׇּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃

    And I will punish him and his offspring and his courtiers for their iniquity; I will bring on them and on the inhabitants of Jerusalem and on all the citizenry of Judah all the disasters of which I have warned them—but they would not listen.

    וְיִרְמְיָ֜הוּ לָקַ֣ח׀ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֗רֶת וַֽיִּתְּנָהּ֮ אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֘הוּ֮ הַסֹּפֵר֒ וַיִּכְתֹּ֤ב עָלֶ֙יהָ֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ אֵ֚ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֛ף יְהוֹיָקִ֥ים מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וְע֨וֹד נוֹסַ֧ף עֲלֵיהֶ֛ם דְּבָרִ֥ים רַבִּ֖ים כָּהֵֽמָּה׃ {פ}

    So Jeremiah got another scroll and gave it to the scribe Baruch son of Neriah. And at Jeremiah’s dictation, he wrote in it the whole text of the scroll that King Jehoiakim of Judah had burned; and more of the like was added.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC