Talmud Builders

    Commentary page

    Jeremiah 33

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Jeremiah Chapter 33

    Jeremiah Chapter 33 presents 26 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 26 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 110 words

      Opens “וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר…”

    2. Verse 29 words

      Opens “כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהֹוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ…”

    3. Verse 310 words

      Opens “קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹת…”

    4. Verse 415 words

      Opens “כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙…”

    5. Verse 516 words

      Opens “בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי…”

    6. Verse 610 words

      Opens “הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם…”

    7. Verse 78 words

      Opens “וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים…”

    8. Verse 812 words

      Opens “וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכׇּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י (לכול) [לְכׇל־]עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙…”

    9. Verse 927 words

      Opens “וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל…”

    10. Verse 1026 words

      Opens “כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙…”

    11. Verse 1127 words

      Opens “ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל…”

    12. Verse 1215 words

      Opens “כֹּה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִהְיֶ֣ה׀ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה…”

    13. Verse 1320 words

      Opens “בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ…”

    14. Verse 1413 words

      Opens “הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב…”

    15. Verse 1512 words

      Opens “בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח…”

    16. Verse 1611 words

      Opens “בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח…”

    17. Verse 179 words

      Opens “כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה לֹא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב…”

    18. Verse 1813 words

      Opens “וְלַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה…”

    19. Verse 194 words

      Opens “וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃…”

    20. Verse 2012 words

      Opens “כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י…”

    21. Verse 2111 words

      Opens “גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ…”

    22. Verse 2217 words

      Opens “אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל…”

    23. Verse 234 words

      Opens “וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃…”

    24. Verse 2420 words

      Opens “הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י…”

    25. Verse 2511 words

      Opens “כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה…”

    26. Verse 2617 words

      Opens “גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙…”

    Encyclopedia entries citing this page

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      עצורבבית הכלא:

    2. Verse 2

      כה אמר ה' עשההעושה זאת:

    3. Verse 3

      קרא אלי ואענךלהודיעך העתידות:

      ובצורותשמורות בלבי לעשותם:

    4. Verse 4

      הנתוצים אל הסוללותלעשות מהם סוללות תלים שצבורים למעלה אשר בונים בני העיר לעלות אל הסוללות להלחם מעליהם אל הכשדים:

      ואל החרבלתקפא שורא מן קדם דקטלין בחרבא:

    5. Verse 5

      ולמלאם את פגרי האדםואת הבתים אשר נתצו עושים קברות לפגרים שנהרגים בתוך העיר:

      ואשר הסתרתי וגו'כה אמר ה' הנני מעלה לה וגו':

    6. Verse 6

      עתרת שלוםברכת שלום שלוד בלע"ז:

    7. Verse 12

      נוה רועיםמדור רועים:

    8. Verse 13

      עוד תעבורנה הצאן וגו'יצאו ויבאו ישראל ע"י מנהיג הולך בראשם:

    9. Verse 17

      לא יכרתכריתות עולם אלא אם יפסוק סופו לחזור:

    10. Verse 18

      כל הימיםלא יכרת להם זרע הראוי להעלות עולה ולהקטיר מנחה:

    11. Verse 20

      אם תפרו את בריתי היוםאם תוכלו להפר את בריתי אשר כרתי את היום ואת הלילה להיותם בעתם אשר כרתי לנח ובניו ויום ולילה לא ישבותו:

    12. Verse 24

      שתי המשפחותהמלכות והכהונה:

      ואת עמי ינאצוןובדברים האלה הם גורמים לעמי לנאץ מהיות גוי לי:

      לפניהםלפני דבריהם אלה שמלמדין אותן לומר לא ישוב הקב"ה מחרונו עוד ולא תועיל לכם תשובה:

    13. Verse 25

      אם לא בריתי וגו'אי אפשר שלא יתקיים הברית שכרתי ליום ולילה להיות בעתם ואי אפשר לחוקות שמים וארץ ליבטל כאלו לא שמתים גם זרע יעקב וגו' ורבותינו דרשוהו לענין ברית התורה ללמוד מכאן שבשביל התורה נבראו שמים וארץ אך אין המדרש מיושב על סדר המקראות:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 2

      כה אמר ה' עושה, העשיה היא גמר הדבר, והיצירה היא הוצאת צורת הדבר שהיא קודם העשיה, ר"ל אצל ה' כבר נעשה הדבר ונגמר כי דבר ה' הוא כאילו נעשה בפועל, ואצל התחתונים שאצלם יעשה ה' את הדבר על ידי סבות ומסובבים וע"י ההמשך בזמן אני יוצר להכין את הדבר שתצא לפועל בעולם השפל בבוא הזמן וקץ הימין:

    2. Verse 3

      קרא אלי ואענך, נגד מ"ש למעלה (ט"ו ט"ז) שירמיה לא היה יכול לנבאות בכל עת שרצה, שע"י שנבא פורענות לא יכול לשמוח בשמחה של מצוה שע"י השמחה תחול עליו הרוח, ולא נבא רק בעת קראו ה' והכינו לזה, אמר אליו שעתה שיודיעו בשורות טובות יוכל לקרא וה' יענהו לנבאותו בעת שירצה גדולות מהיותם חוץ לטבע, ובצורות וחזקות כי לא ישתנו ויתקיימו לעד ולא ידעתם, כי עד עתה לא הודיעו רק פורעניות:

    3. Verse 4

      (ד-ה) אל הסוללות ואל החרב באים להלחם ר"ל שבתי העיר נתוצים ע"י הסוללות והחרב שהסוללות והחרב הם באים עם הכשדים להלחם על העיר, ולמלא את הבתים פגרי האדם, אשר הכיתי ר"ל שנענשו אם ע"י ה' בעצמו עונש השגחיי, ועז"א אשר הכיתי באפי ובחמתי, ואם מעצמו ע"י הסתרת פנים, ועז"א ואשר הסתרתי פני, כמ"ש והסתרתי פני מהם והיה לאכול, וכ"ז היה על כל רעתם בין ההכאה ובין הסתרת פנים לא היה מפני שמאסתים לעולם רק על כל רעתם, כרופא שמקיז דם שאינו כדי למחוץ רק כדי לרפא:

    4. Verse 6

      הנני מעלה לה ארוכה, שע"י ההכאה הזאת יהיה לה ארוכה על השבר מבחוץ, ומרפא על החולי הפנימית וגליתי להם עתרת ר"ל אגלה להם איך יעתר להם השלום והאמת להתרצות אליהם להיות אתם בעתיד:

    5. Verse 7

      והשיבותי, את הגולה ובניתים, בנין המלכות ובנין העיר והמקדש:

    6. Verse 8

      וטהרתים, על העבר אטהר אותם מטומאת עונם, והנה העון מטמא את הנפש, ומקטרג עליהם לפני ה', נגד הטומאה וטהרתי, נגד הקטרוג וסלחתי :

    7. Verse 9

      והיתה, ועל העתיד יהיה לי לשם ששון, ופחדו ורגזו המאמרים מקבילים ופחדו על כל השלום שעי"כ יפחדו מהם להלחם אתם, ורגזו על כל הטובה :

    8. Verse 10

      במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא החורבה שייך על הבנינים, והשממה שייך על כל הארץ, ושממה הוא יותר מן חורבה, ועז"א במקום הזה היינו בעיר ירושלים שעליו היו אומרים חרב הוא ע"י בניניו שנחרבו, ומוסיף גם בשאר ערי יהודה וגם בחוצות ירושלים (בחוצות הם אחורי הבתים) שהם היו נשמות שהוא יותר מחורבה:

    9. Verse 11

      (יא-יב) קול ששון ע"י הזווגים שיעשו, קול אומרים הודו על הנסים שיעשה להם, ונגד מ"ש חרב הוא מאין אדם אמר שישמע קול ששון וכו', ונגד מ"ש חרב הוא מאין בהמה אמר שיהיה נוה רועים :

    10. Verse 13

      עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה אחר שדבר מנוה צאן חזר להמשיל כלל האומה כצאן ושיהיה להם רועה המונה אותם לדעת אם לא נחסר מנינם:

    11. Verse 14

      (יד-טז) והקמותי, היא הנבואה שנבא למעלה (כ"ג ה' ו'), ועיי"ש התבארו פסוקים אלה:

    12. Verse 17

      לא יכרת לדוד, מימות המשיח והלאה:

    13. Verse 20

      אם תפרו, ביאר שברית המלוכה והכהונה הוא מוכרח לקיום כלל המציאות כמו שחקי הטבע מוכרחים, וכמו שא"א שיבטל את בריתו עם כלל המציאות כן א"א שיבטל ברית המלוכה והכהונה לא שיבטלם לגמרי כמו שלא יפר בריתי היום והלילה, ולא שלא יבואו בזמן המוגבל אל הגאולה כמו שא"א לבלתי היות יומם ולילה בעתם :

    14. Verse 22

      אשר, עוד באר שירבו משרתיו בארץ כמשרתיו בשמים, עד ששתי המערכות העליונה והתחתונה יגבילו זה את זה שיהיה להתחתונה טבע קיים כמו לעליונה, וגם יהיה מרובה בכמות כמוה:

    15. Verse 24

      שתי המשפחות, הם אמרו הלא משפחת דוד ומשפחת אהרן אשר בחר ה' להעניקם יתר שאת וכרת עמהם ברית מיוחד ובכ"ז וימאסם, וכ"ש שמאס את העם בכלל שלא היו חשובים אצלו כשתי המשפחות האלה, ועי"כ את עמי ינאצון ויבזו אותם שא"א שיהיו עוד גוי לפניהם, ר"ל לפני שתי המשפחות, שא"א שהם יהיו קודמים במעלה לפני שתי המשפחות והם ישארו להיות גוי קדוש לפני ה':

    16. Verse 25

      כה אמר ה' אם לא בריתי ר"ל אם יצוייר שלא יהיה עוד ברית היום והלילה במציאות, ואם יצוייר שחקות שמים וארץ לא שמתי, שיתבטלו חקי הטבע והשמים והארץ כאילו לא שמתי אותם, אז יצוייר שגם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס (כי שתי הבריתות מוכרחים אל המציאות ומהלך השלמות הכללי) ור"ל מקחת מזרע יעקב מושלים אל זרע אברהם יצחק ומזרע דוד מושלים אל זרע יעקב, שזרע דוד ימשלו על זרע יעקב, וזרע יעקב ימשלו על בני ישמעאל ועשו:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃

    The word of G OD came to Jeremiah a second time, while he was still confined in the prison compound, as follows:

    כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהֹוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃

    Thus said G OD who is planning it, G OD who is shaping it to bring it about, Whose name is G OD :

    קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹת לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ {פ}

    Call to Me, and I will answer you, And I will tell you wondrous things, Secrets you have not known.

    כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃

    For thus said the E TERNAL , the God of Israel, concerning the houses of this city and the palaces of the kings of Judah that were torn down for [defense] against the siege mounds and against the sword,

    בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כׇּל־רָעָתָֽם׃

    and were filled by those who went to fight the Chaldeans—with the corpses of those whom I struck down in My anger and rage, hiding My face from this city because of all their wickedness:

    הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃

    I am going to bring her relief and healing. I will heal them and reveal to them abundance of true favor.

    וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃

    And I will restore the fortunes of Judah and Israel, and I will rebuild them as of old.

    וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכׇּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י (לכול) [לְכׇל־]עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃

    And I will purge them of all the sins that they committed against Me, and I will pardon all the sins that they committed against Me, by which they rebelled against Me.

    וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כׇּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָגְז֗וּ עַ֤ל כׇּל־הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כׇּל־הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ {ס}

    And she shall gain through Me renown, joy, fame, and glory above all the nations on earth, when they hear of all the good fortune I provide for them. They will thrill and quiver because of all the good fortune and all the prosperity that I provide for her.

    כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃

    Thus said G OD : Again there shall be heard in this place, which you say is ruined, without humans or animals—in the towns of Judah and the streets of Jerusalem that are desolate, without humans, without inhabitants, without animals—

    ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּי־ט֤וֹב יְהֹוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס}

    the sound of mirth and gladness, the voice of bridegroom and bride, the voice of those who cry, “Give thanks to G OD of Hosts, for G OD —whose steadfast love is eternal—is good!” as they bring thanksgiving offerings to the House of G OD . For I will restore the fortunes of the land as of old—said G OD .

    כֹּה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִהְיֶ֣ה׀ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכׇל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃

    Thus said G OD of Hosts: In this ruined place, without humans or animals, and in all its towns, there shall again be a pasture for shepherds, where they can rest their flocks.

    בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מוֹנֶ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס}

    In the towns of the hill country, in the towns of the Shephelah, and in the towns of the Negeb, in the land of Benjamin and in the environs of Jerusalem and in the towns of Judah, sheep shall pass again under the hands of one who counts them—said G OD .

    הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃

    See, days are coming—declares G OD —when I will fulfill the promise that I made concerning the House of Israel and the House of Judah.

    בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃

    In those days and at that time, I will raise up a true branch of David’s line, and he shall do what is just and right in the land.

    בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ יְהֹוָ֥ה׀צִדְקֵֽנוּ׃ {ס}

    In those days Judah shall be delivered and Jerusalem shall dwell secure. And this is what it shall be called: “G OD is our Vindicator.”

    כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה לֹא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃

    For thus said G OD : There shall never be an end to those of David’s line who sit upon the throne of the House of Israel.

    וְלַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹ֥שֶׂה זֶּ֖בַח כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}

    Nor shall there ever be an end to the line of the levitical priests before Me, of those who present burnt offerings and turn the grain offering to smoke and perform sacrifices.

    וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃

    The word of G OD came to Jeremiah:

    כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃

    Thus said G OD : If you could break My covenant with the day and My covenant with the night, so that day and night should not come at their proper time,

    גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָֽׁרְתָֽי׃

    only then could My covenant with My servant David be broken—so that he would not have a descendant reigning upon his throne—or with My ministrants, the levitical priests.

    אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָֽׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ {ס}

    Like the host of heaven that cannot be counted, and the sand of the sea that cannot be measured, so will I multiply the offspring of My servant David, and of the Levites who minister to Me.

    וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃

    The word of G OD came to Jeremiah:

    הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ {ס}

    You see what this people said: “The two families that G OD chose have now been rejected.” Thus they despise My people, and regard them as no longer a nation.

    כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃

    Thus said G OD : As surely as I have established My covenant with day and night—the laws of heaven and earth—

    גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּי־[אָשִׁ֥יב] (אשוב) אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ {פ}

    so I will never reject the offspring of Jacob and My servant David; I will never fail to take from his offspring rulers for the descendants of Abraham, Isaac, and Jacob. Indeed, I will restore their fortunes and take them back in love.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC