Talmud Builders

    Commentary page

    Jeremiah 20

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Jeremiah Chapter 20

    Jeremiah Chapter 20 presents 18 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 18 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 112 words

      Opens “וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית…”

    2. Verse 215 words

      Opens “וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ…”

    3. Verse 318 words

      Opens “וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן־הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר…”

    4. Verse 422 words

      Opens “כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֨ לְמָג֜וֹר…”

    5. Verse 517 words

      Opens “וְנָתַתִּ֗י אֶת־כׇּל־חֹ֙סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כׇּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כׇּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת…”

    6. Verse 619 words

      Opens “וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי…”

    7. Verse 711 words

      Opens “פִּתִּיתַ֤נִי יְהֹוָה֙ וָאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙…”

    8. Verse 812 words

      Opens “כִּֽי־מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה…”

    9. Verse 915 words

      Opens “וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙…”

    10. Verse 1020 words

      Opens “כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙…”

    11. Verse 1117 words

      Opens “וַיהֹוָ֤ה אוֹתִי֙ כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ…”

    12. Verse 1215 words

      Opens “וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב…”

    13. Verse 1311 words

      Opens “שִׁ֚ירוּ לַֽיהֹוָ֔ה הַֽלְל֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת־נֶ֥פֶשׁ…”

    14. Verse 1410 words

      Opens “אָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ י֛וֹם אֲשֶׁר־יְלָדַ֥תְנִי…”

    15. Verse 1511 words

      Opens “אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖…”

    16. Verse 1614 words

      Opens “וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה וְלֹ֣א…”

    17. Verse 179 words

      Opens “אֲשֶׁ֥ר לֹא־מוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ…”

    18. Verse 1811 words

      Opens “לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 2

      המהפכתשם מקום האסורים וי"ת לכיפתא ארוולו"ר בלעז:

    2. Verse 3

      מגוריראה:

      לא פשחור קרא ה' שמך וגו'לא נקרא שמך פשחור אלא בשביל דבר זה כלומר פשח שחור כמו אילן שנפשח וכן ויפשחני (איכה ג) וכן אמר לו לא פשחור קרא שמך שלשון פשחור משמע אדם גדול ובן חורין פש חור אלא לכך נקרא שמך פשחור פשח שחור, ד"א פש סחור רבים סביבותיך להרוג וללשון זה מגור הוא ל' אסיפה כמו מגורי אל חרב (יחזקאל כ״א:י״ז):

    3. Verse 5

      חוסןממון:

    4. Verse 7

      פתיתניללכת בשליחותך:

      חזקתניהכבדת עלי ידך החזקה ללכת על כרחי:

      ותוכלונצחת:

      כולהכל העם לועג לי:

    5. Verse 8

      מדי אדברבכל עת שאדבר אליהם אני צריך לזעוק ולהרים קול ואיני קורא אליהם טובה כי אם נבואות חמס ושוד:

      כי יהיה דבר ה' לילפיכך דברו לי חרפה שהם מחרפים אותי:

      ולקלסולדבור כמו וקלסה:

    6. Verse 9

      ואמרתי לא אזכרנוואם אמר לי לבי שלא לילך בשליחותו עוד:

      והיה בלביהנבואה כאש בוערת ועל כרחי אני צריך לילך:

      עצור בעצמותיוכנוס בעצמותי האש:

      כלכללסבול האש:

    7. Verse 10

      כי שמעתיאני אמרתי שלא אזכרנו לפי ששמעתי דבת רבים אלו שמתלחשים עלי:

      מגורל' אסיפה וכן ת"י:

      הגידועליו עדות שקר:

      ונגידנוונעידנו ומנחם פי' הגידו ונגידנו כמו (דברים יד) לא תתגודדו וכן חבר לחלק יגיד רעים (איוב י״ז:ה׳) ל' השחתה כמו גודו אילנא (דניאל ג) ודונש פתר אותו לשון הגדה ממש וכה פתרונו הגידו עליו דברי שקר ונגידנו למלך ויש לנו כמו נגידנו דברים רבים במקרא אשר לא יכין פתרונו כי אם עד אשר יחלקון לשתי תיבות או לשלש כמו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לו) בני יצאוני (לעיל י):

      שומרי צלעימצפים שברי:

      אולי יפותהלשמוע לנו ולטעות אחרינו:

    8. Verse 11

      כי לא השכילולא הצליחו בעצתם:

    9. Verse 14

      ארור היום אשר ילדתי בופוא"י אינייניר"ט בלעז היא שעת הריון ועל ידי אונס שמש חלקיהו אביו מטתו ביום שהיה בורח מפני מנשה שהיה הורג את הנביאים ושמש מטתו וברח:

    10. Verse 15

      שמחמ"ם דגושה שהוא ל' תשמח אחרים ששמח את אביו בבשורתו:

    11. Verse 16

      כערים אשר הפךסדום ועמורה:

      ולא נחםמשגזר עליהם חורבן לא חשב מחשבה אחרת לבטל גזרתו:

    12. Verse 17

      אשר לא מותתני מלאך המות מרחם והרי זה מן המקראות קצרי דבור:

      הרת עולםהריון של עולמית:

    13. Verse 18

      עמל ויגוןחורבן בית המקדש:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 3

      לא פשחור, ששם זה מורה על התפשטות והחירות, כי אם מגור מסביב שהוא ההפך שמתאסף אל עצמו מפני הפחד והמצור:

    2. Verse 4

      נותנך למגור שישמעו מה שנעשה לך ויגורו ויפחדו, ונפלו בחרב בעת המלחמה, ואת כל יהודה אתן בעת שכבשום, והגלם ושם בבבל יכם בחרב, או ר"ל הגלה מקצתם, והכה מקצתם:

    3. Verse 5

      ונתתי את כל חוסן הם הדברים החזקים שבעיר כמו המבצרים, ויגיעה כספם וזהבם ותבואותיהם, ויקרה דברים היקרים כמו אבנים טובות ומרגליות, ואת כל אוצרות שאצרו המלכים, אתן מפרש נגד כל חוסן אמר אתן ביד אויביהם שיכבשו המבצרים, ונגד יגיעה ויקרה אמר ובזזום שיבוזו אנשי החיל איש לו, ונגד האוצרות אמר ולקחום כי יוקחו לאוצר מלך בבל:

    4. Verse 6

      ושם תקבר ר"ל לא תשוב לא בחיים ולא אחרי המות:

    5. Verse 7

      פתיתני ה', ר"ל הנה לא רציתי להיות נביא, אמפני שיראתי שאהיה לצחוק וללעג מצד כי נער אנכי, וע"ז פתיתני כמ"ש אל תאמר נער אנכי ואפת, ב. מפני שיראתי שאם לא אהיה לצחוק יחרה אפם עלי ויהרגוני, וע"ז חזקתני כמ"ש אל תירא מפניהם ותוכל ועתה כל אשר יגורתי בא לי, אם מה שיראתי שאהיה לשחוק הייתי לשחוק כל היום, ולא אצל קצת מן העם רק כולה לועג לי, ואם מה שיראתי שיעשו לי רעה מדי אדבר אזעק איני אצלם כאיש משוגע ופתי שיצחקו עליו ולא ישימו לב לדבריו, כי בכל עת שאדבר דבר נבואה י"ל לזעוק בין על חמס בממון, בין על שוד בגוף, כי היה דבר ה' לי לחרפה מה שאני מדבר בשם ה' הם חושבים שאני עצמי מדבר זאת וע"כ יחרפוני על דברי שאני אומר להם:

    6. Verse 9

      ואמרתי, ועי"ז גמרתי בלבי שלא אנבא עוד, לא אזכרנו ר"ל שאשכח מזכרוני מה שאמר לי עד עתה, ולא אדבר עוד בשמו לעתיד לא אלך בשליחות מאתו, אבל (נגד לא אזכרנו) והיה בלבי כאש בערת, (ונגד לא אדבר עוד בשמו) ונלאיתי כלכל ולא אוכל שלא אלך בשליחותו ולא אנבא:

    7. Verse 10

      כי שמעתי, וחוץ ממה שחרפוני ורדפוני ע"י דברי נבואתי רצו להוציא עלי דבה בעלילות שקר, ולא איש יחידי רק דבת רבים, וגם ( דבת ) מגור מסביב הוא פשחור שקראו בשם מגור מסביב, ב. שהעמידו נגדי עדי שקר להעיד שקר בפני וכ"א אומר לחברו הגידו אתם את הדבה ואנחנו נגידנו ר"ל נהיה עדים להגיד זאת בפניו לפני השופטים, ג. שגם כל אנוש שלומי הם שומרי צלעי מצפים שאהיה צולע מעט ועי"כ אפול, אומרים זה לזה, נדבר עמו שלום להתעותו שיאמין לנו, אולי יפותה לקבל עצתנו, ועי"כ נוכלה לו ונקח את נקמתנו ממנו, אבל וה' אותי, ה' הוא האות והנס שלי, והוא מצוייר על דגלי כגבור עריץ הלוחם בעדי להצילני, ע"כ רודפי יכשלו ולא יוכלו לעשות לי רעה, אבל בושו הם צריכים לבוש מאד כי כלמת עולם הלא לא תשכח שעשו נבלה כזאת להוציא דבה ולהעיד שקר:

    8. Verse 12

      וה' צבאות אחר שאתה בוחן מי הצדיק בדינו, ואתה רואה גם מחשבת הלב, וידעת צדקתי ושכל הדבה שהוציאו עלי שקר שלא הרהרתי אף במחשבה במה שהם חושדים אותי, א"כ אבקש אראה נקמתך מהם, כי אינה נקמתי לכבודי רק לכבודך כי אליך גליתי את ריבי, שריבי גליתי אליך אחר שהוא בעבור כבודך:

    9. Verse 13

      שירו, ועכ"פ שירו על ההצלה שהצילני מידם ולא יכלו להפיק זממם עלי:

    10. Verse 14

      ארור, ביום שנתעברה אמו של ירמיה בירמיהו הרג מנשה את כל נביאי ה' והיה יום ארור, וז"ש ארור היום אשר ילדתי בו ר"ל שהוא ארור מכבר, ויום שנולד ירמיה היה תשעה באב שהיה עתיד הבית להחרב בו, ועז"א שיום הלידה אל יהי ברוך בעתיד:

    11. Verse 15

      ארור האיש, וכן האיש אשר בשר את אבי היה ג"כ ארור, כי מנשה הרג אותו על שבשר את אבי ושמח שמחהו ולכן הרגו:

    12. Verse 16

      והיה, האיש הזה היה דומה כערים אשר הפך ה' וכן נאבד הוא וכל אשר לו ע"י מנשה, ושמע קול זעקה בבקר אז לקחו לבית האסורים ודן אותו, ותרועה בעת צהרים הריעו בשופר שיצא כרוז להמיתו, והטעם שהרג אותו מנשה היה על אשר לא מותתני מרחם על שידע עברוני ולא הודיע למלך למען ימיתני מרחם ע"י כוס שהיה נותן לאמי שתפיל הולד, כי מנשה לא רצה שישאר זרע לנביאי ה':

    13. Verse 18

      למה זה, זה מסיים ירמיה, א"כ אם כבר נחתו בי חצי רוע המערכה מעת נוצרתי בבטן, למה יצאתי מרחם, להיות מעותד אל המון התלאות:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

    Pashhur son of Immer, the priest who was chief officer of the House of G OD , heard Jeremiah prophesy these things.

    וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃

    Pashhur thereupon had Jeremiah flogged and put in the cell at the Upper Benjamin Gate in the House of G OD .

    וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן־הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א פַשְׁחוּר֙ קָרָ֤א יְהֹוָה֙ שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם־מָג֥וֹר מִסָּבִֽיב׃ {ס}

    The next day, Pashhur released Jeremiah from the cell. But Jeremiah said to him, “G OD has named you not Pashhur, but Magor-missabib.

    כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֨ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכׇל־אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָ֥פְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת־כׇּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב׃

    For thus said G OD : I am going to deliver you and all your friends over to terror: they will fall by the sword of their enemies while you look on. I will deliver all Judah into the hands of the king of Babylon; he will exile them to Babylon or put them to the sword.

    וְנָתַתִּ֗י אֶת־כׇּל־חֹ֙סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כׇּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כׇּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כׇּל־אוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃

    And I will deliver all the wealth, all the riches, and all the prized possessions of this city, and I will also deliver all the treasures of the kings of Judah into the hands of their enemies: they shall seize them as plunder and carry them off to Babylon.

    וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי וּבָבֶ֣ל תָּב֗וֹא וְשָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכׇל־אֹֽהֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר׃ {פ}

    As for you, Pashhur, and all who live in your house, you shall go into captivity. You shall come to Babylon; there you shall die and there you shall be buried, and so shall all your friends to whom you prophesied falsely.”

    פִּתִּיתַ֤נִי יְהֹוָה֙ וָאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי׃

    You enticed me, O E TERNAL One, and I was enticed; You overpowered me and You prevailed. I have become a constant laughingstock, Everyone jeers at me.

    כִּֽי־מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כׇּל־הַיּֽוֹם׃

    For every time I speak, I must cry out, Must shout, “Lawlessness and rapine!” For the word of G OD causes me Constant disgrace and contempt.

    וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃

    I thought, “I will not mention it, No more will I speak in God’s name”— But [the divine word] was like a raging fire in my heart, Shut up in my bones; I could not hold it in, I was helpless.

    כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃

    I heard the whispers of the crowd— Terror all around: “Inform! Let us inform against him!” All my [supposed] friends Are waiting for me to stumble: “Perhaps he can be entrapped, And we can prevail against him And take our vengeance on him.”

    וַיהֹוָ֤ה אוֹתִי֙ כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּ֤שֽׁוּ מְאֹד֙ כִּי־לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עוֹלָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃

    But G OD is with me like a mighty warrior; Therefore my persecutors shall stumble; They shall not prevail and shall not succeed. They shall be utterly shamed With a humiliation for all time, Which shall not be forgotten.

    וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ {ס}

    O G OD of Hosts, You who test the righteous, Who examine the heart and the mind, Let me see Your retribution upon them, For I lay my case before You.

    שִׁ֚ירוּ לַֽיהֹוָ֔ה הַֽלְל֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת־נֶ֥פֶשׁ אֶבְי֖וֹן מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים׃ {ס}

    Sing unto G OD , Praise G OD — Who has rescued the needy From the hands of evildoers!

    אָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ י֛וֹם אֲשֶׁר־יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י אַל־יְהִ֥י בָרֽוּךְ׃

    Accursed be the day That I was born! Let not the day be blessed When my mother bore me!

    אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמְּחָֽהוּ׃

    Accursed be the man Who brought my father the news And said, “A boy Is born to you,” And gave him such joy!

    וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צׇהֳרָֽיִם׃

    Let that man become like the cities That G OD overthrew without relenting! Let him hear shrieks in the morning And battle shouts at noontide—

    אֲשֶׁ֥ר לֹא־מוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עוֹלָֽם׃

    Because [God] did not kill me before birth So that my mother might be my grave, And her womb big [with me] for all time.

    לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃ {פ}

    Why did I ever issue from the womb, To see misery and woe, To spend all my days in shame!

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC