Commentary page
Isaiah 57
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerIsaiah Chapter 57
Isaiah Chapter 57 presents 21 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Text map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 21 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 114 words
Opens “הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד…”
- Verse 27 words
Opens “יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ {ס}…”
- Verse 37 words
Opens “וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃…”
- Verse 411 words
Opens “עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן…”
- Verse 511 words
Opens “הַנֵּֽחָמִים֙ בָּאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙…”
- Verse 613 words
Opens “בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ…”
- Verse 79 words
Opens “עַ֤ל הַר־גָּבֹ֙הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית…”
- Verse 817 words
Opens “וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י…”
- Verse 910 words
Opens “וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙…”
- Verse 1012 words
Opens “בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת…”
- Verse 1117 words
Opens “וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א…”
- Verse 126 words
Opens “אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃…”
- Verse 1311 words
Opens “בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה…”
- Verse 148 words
Opens “וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃…”
- Verse 1520 words
Opens “כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙…”
- Verse 1613 words
Opens “כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְצ֑וֹף…”
- Verse 1710 words
Opens “בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ…”
- Verse 188 words
Opens “דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ…”
- Verse 1910 words
Opens “בּוֹרֵ֖א (נוב) [נִ֣יב] שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם׀שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב…”
- Verse 2011 words
Opens “וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל…”
- Verse 216 words
Opens “אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ {פ}…”
Encyclopedia entries citing this page
- Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim
Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.
Cited source: Isaiah נז:יט
All 56 sources this entry cites
Rashi's commentary
Verse 1
הצדיק אבד — כגון יאשיהו:
ואין איש שם על לב — למה נסתלק:
באין מבין — אין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו:
כי מפני הרעה — העתידה לבא אל הדור נאסף הצדיק:
Verse 2
יבא שלום — כי כן אמר הקב"ה יבא הצדיק הזה אל אבותיו בשלום ואל יראה ברעה:
ינוחו על משכבותם — בהיות הרעה זה שהיה הולך נכוחו ביושרו כמו עשות נכוחה (עמוס ג):
Verse 3
ואתם קרבו הנה — הנותרים משנסתלקו הצדיקים ותקבלו פורענותיכם:
בני עוננה — בני כשפים:
זרע מנאף — שהזכר מנאף:
ותזנה — הנקבה:
Verse 4
על מי תתענגו — מאחר ששבתם מאחרי על מי תשענו להתענג בטובה אילו זכיתם אז תתענגו על ה' אבל עכשיו על מי תתענגו:
על מי תרחיבו פה — כשאתם מתעתעים ומלעיבים בנביאיו:
Verse 5
הנחמים באלים — המתחממין בש"ז תחת אלה ואלון:
שוחטי הילדים — לקרבן עכו"ם:
סעיפי — נקרת הצורים וכן (שופטים ט״ו:י״א) אל סעיף סלע:
Verse 6
בחלקי נחל — אבנים אשר בנחל:
חלקך — בהם ירגמו אותך:
הם הם גורלך — להתעצב בהם למה כי גם להם שפכת נסך:
העל אלה אנחם — מלהרע לך:
Verse 7
שמת משכבך — משכב ניאופך לעכו"ם על ההרים הרמי':
Verse 8
ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך — למי שהוא מדמה אותה לאשה מנאפ' אשר נואפי' צופים וממתינים לפני פתח ביתה והיא לבה וזכרונה אל הדלת והמזוזה איך תפתח ותצא אליהם:
כי מאתי גלית ותעלי — אצלי היית שוכבת וגלית הכיסוי שהיו מכוסי' יחד ותעלי מאצלי:
הרחבת משכבך — לקבל בו נואפי' הרבה:
ותכרת לך — ברית מהם:
אהבת משכבם — כשחזית לך יד ומקום להראות להם אהבתך:
יד — אייש"י בלע"ז וכן ראו חלקת יואב אל ידי (ש"ב יד):
Verse 9
ותשורי למלך בשמן — ואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בכל מיני תפנוקים, ותשורי לשון ראיית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) וכן (שמואל א ט׳:ז׳) ותשורה אין להביא דורון של הקבלת פנים:
ותשלחי ציריך — שלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי האומות:
ותשפילי — את חזקי האומות עד שאול כן תרגמו יונתן:
Verse 10
ברוב דרכך יגעת — נתעסקת בצרכייך למלאות תאותך להרבות הונך:
לא אמרת נואש — אתייאש מאלו ולא אחיש עוד לעסוק בהן כי בתורה ובמצות אתן לב:
חית ידך מצאת — צורך ידך מצאת הצלחת במעשיך:
על כן לא חלית — לא נחלה לבך לדאג על עבודתי לעסוק בתורה חית. לשון ערבי הוא צורך:
Verse 11
ואת מי דאגת — ממי נתייראת:
כי תכזבי — כי פסקת לך מעבודתי וכזבת בי כמו לא יכזבו מימיו (לקמן נח) כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א) פליינצ"א בלע"ז וכן כל לשון כזב מי שבוטחין עליו והוא כוזב ובוגד:
הלא אני מחשה — שהחשתי על כמה פשעים שפשעת בי:
Verse 12
אני אגיד צדקתך — אני תמיד מגיד לך דברים שאם תעשי אותם תצדקי:
ואת מעשיך — שאתה עושה שלא ברצוני לא יועילוך בעת רעתך:
Verse 13
בזעקך יצילוך קבוציך — יקומו נא קבוצו' אלילי' ופסילים ומכחישי תורה אשר קבצת ויצילוך בזעקך מצרתך הלא את כולם ישא רוח ולא יוכלו להציל:
Verse 14
ואמר סלו סלו — כה אמר הנביא בשמי לעמי כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם:
הרימו מכשול — סלקו האבנים שאתם נכשלי' רגליכ' בהם הם הירהורי רשע:
Verse 15
מרום וקדוש — אני שוכן ומשם אני עם דכא ושפל רוח שאני מרכין שכינתי עליו:
שפלים — נדכאים סובלי עוני וחליים:
Verse 16
כי לא לעולם אריב — אם אביא יסורין על האדם אין תחרותי עליו לאורך ימים ולא קצפי לנצח:
כי רוח מלפני יעטוף — כאשר רוח האד' שהוא מלפני שניתן בו מאתי יעטוף יודה ויכנע על מעלו כמו (איכה ב׳:י״ט) העטופים ברעב, בעטף עולל (שם) והנשמו' שאני עשיתי:
כי רוח מלפני — כי זה משמש בלשון כאשר כמו כי תראה כי תבא כלומר כשרוחו נעטפת והוא נכנע אני מבטל ריבי וקצפי מעליו:
Verse 17
בעון בצעו — גזלתו:
קצפתי — תחלה ואכהו הסתר פני תמיד מצרתו ואקצוף ועל כי הולך שובב בדרך לבו וסרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרכי לבו קצפתי ואכהו:
Verse 18
דרכיו ראיתי — כשהוא נכנע מלפני שבאתהו צרה:
וארפאהו ואנחהו — אוליכו בדרך מרפא, או ואנחהו ל' הנחה ומרגוע:
לו ולאבליו — למצטערים עליו:
Verse 19
בורא ניב שפתים — בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר יקראו לו שלום שלום:
לרחוק ולקרוב — שניהם שוין מי שנתיישן והורגל בתורתי ועבודתי מנעוריו ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחליו ומחטאיו:
Verse 20
והרשעים — שאין נותנין לב לשוב:
כים נגרש — הים הזה גליו מתגאים לרום למעלה ולצאת חוץ לגבול החול אשר שמתי גבול לים וכשמגיע שם הוא נשבר על כורחו וכל זה גל חבירו רואה ואינו חוזר בו כך הרשע רואה את חברו לוקה ברשעו ואינו חוזר בו ומה הים רפשו וסריותו על פיו כך הרשעים סריותם בפיהם כגון פרעה אמר מי ה' (שמות ה׳:ב׳) סנחרב אמר מי בכל אלהי הארצות (ישעיהו ל״ו:כ׳) נבוכדנצר אמר (שם יד) אדמה לעליון:
כים נגרש — כים אשר נגרש שגורש כל היום רפש וטיט:
Verse 21
אין שלום — כלפי שאמר לצדיקים ולבעלי תשובה שלום שלום לרחוק וגו' חזר ואמר אין שלום לרשעים:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Original text
הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃
A righteous person perishes, And no one considers; The pious are taken away, And no one gives thought That because of evil The righteous one was taken away.
יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ {ס}
Yet one who walked straightforward Shall come to peace, Shall have rest on their couch.
וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃
But as for you, come closer, You children of a sorceress, You offspring of an adulterer and a whore!
עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן הֲלוֹא־אַתֶּ֥ם יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע זֶ֥רַע שָֽׁקֶר׃
With whom do you act so familiarly? At whom do you open your mouth And stick out your tongue? Why, you are children of iniquity, Offspring of treachery—
הַנֵּֽחָמִים֙ בָּאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃
You who inflame yourselves Among the terebinths, Under every verdant tree; Who slaughter children in the wadis, Among the clefts of the rocks.
בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֙סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם׃
With such are your share and portion, They, they are your allotment; To them you have poured out libations, Presented offerings. Should I relent in the face of this?
עַ֤ל הַר־גָּבֹ֙הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח׃
On a high and lofty hill You have set your couch; There, too, you have gone up To perform sacrifices.
וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרׇת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃
Behind the door and doorpost You have directed your thoughts; Abandoning Me, you have gone up On the couch you made so wide. You have made a covenant with them; You have loved bedding with them; You have chosen lust. , from root ydd , “to love.”
וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃
You have approached the king with oil, You have provided many perfumes. And you have sent your envoys afar, Even down to the netherworld.
בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית׃
Though wearied by much travel, You never said, “I give up!” You found gratification for your lust, And so you never cared.
וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃
Whom do you dread and fear, That you tell lies? But you gave no thought to Me, You paid no heed. It is because I have stood idly by so long That you have no fear of Me.
אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃
I hereby pronounce judgment upon your deeds: Your assorted [idols] shall not avail you,
בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־קׇדְשִֽׁי׃
Shall not save you when you cry out. They shall all be borne off by the wind, Snatched away by a breeze. But those who trust in Me shall inherit the land And possess My sacred mount.
וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ {ס}
[G OD ] says: Build up, build up a highway! Clear a road! Remove all obstacles From the road of My people!
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃
For thus said the One who high aloft Forever dwells, whose name is holy: I dwell on high, in holiness; Yet with the contrite and the lowly in spirit— Reviving the spirits of the lowly, Reviving the hearts of the contrite.
כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃
For I will not always contend, I will not be angry forever: Nay, I who make spirits flag, Also create the breath of life.
בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃
For their sinful greed I was angry; I struck them and turned away in My wrath. Though stubborn, they follow the way of their hearts,
דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו׃
I note how they fare and will heal them: I will guide them and mete out solace to them, And to the mourners among them
בּוֹרֵ֖א (נוב) [נִ֣יב] שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם׀שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃
heartening, . comforting is otherwise unknown; its meaning is inferred from that of nid (cf. the verb nad “to condole”) in the parallel expression in Job 16.5. words: It shall be well, Well with the far and the near —said G OD — And I will heal them.
וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט׃
But the wicked are like the troubled sea That cannot rest, Whose waters toss up mire and mud.
אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ {פ}
There is no safety —said my God— For the wicked.
English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC