Talmud Builders

    Commentary page

    Isaiah 57

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Isaiah Chapter 57

    Isaiah Chapter 57 presents 21 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 21 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 114 words

      Opens “הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד…”

    2. Verse 27 words

      Opens “יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ {ס}…”

    3. Verse 37 words

      Opens “וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃…”

    4. Verse 411 words

      Opens “עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן…”

    5. Verse 511 words

      Opens “הַנֵּֽחָמִים֙ בָּאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙…”

    6. Verse 613 words

      Opens “בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ…”

    7. Verse 79 words

      Opens “עַ֤ל הַר־גָּבֹ֙הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית…”

    8. Verse 817 words

      Opens “וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י…”

    9. Verse 910 words

      Opens “וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙…”

    10. Verse 1012 words

      Opens “בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת…”

    11. Verse 1117 words

      Opens “וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א…”

    12. Verse 126 words

      Opens “אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃…”

    13. Verse 1311 words

      Opens “בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה…”

    14. Verse 148 words

      Opens “וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃…”

    15. Verse 1520 words

      Opens “כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙…”

    16. Verse 1613 words

      Opens “כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְצ֑וֹף…”

    17. Verse 1710 words

      Opens “בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ…”

    18. Verse 188 words

      Opens “דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ…”

    19. Verse 1910 words

      Opens “בּוֹרֵ֖א (נוב) [נִ֣יב] שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם׀שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב…”

    20. Verse 2011 words

      Opens “וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל…”

    21. Verse 216 words

      Opens “אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ {פ}…”

    Encyclopedia entries citing this page

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      הצדיק אבדכגון יאשיהו:

      ואין איש שם על לבלמה נסתלק:

      באין מביןאין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו:

      כי מפני הרעההעתידה לבא אל הדור נאסף הצדיק:

    2. Verse 2

      יבא שלוםכי כן אמר הקב"ה יבא הצדיק הזה אל אבותיו בשלום ואל יראה ברעה:

      ינוחו על משכבותםבהיות הרעה זה שהיה הולך נכוחו ביושרו כמו עשות נכוחה (עמוס ג):

    3. Verse 3

      ואתם קרבו הנההנותרים משנסתלקו הצדיקים ותקבלו פורענותיכם:

      בני עוננהבני כשפים:

      זרע מנאףשהזכר מנאף:

      ותזנההנקבה:

    4. Verse 4

      על מי תתענגומאחר ששבתם מאחרי על מי תשענו להתענג בטובה אילו זכיתם אז תתענגו על ה' אבל עכשיו על מי תתענגו:

      על מי תרחיבו פהכשאתם מתעתעים ומלעיבים בנביאיו:

    5. Verse 5

      הנחמים באליםהמתחממין בש"ז תחת אלה ואלון:

      שוחטי הילדיםלקרבן עכו"ם:

      סעיפינקרת הצורים וכן (שופטים ט״ו:י״א) אל סעיף סלע:

    6. Verse 6

      בחלקי נחלאבנים אשר בנחל:

      חלקךבהם ירגמו אותך:

      הם הם גורלךלהתעצב בהם למה כי גם להם שפכת נסך:

      העל אלה אנחםמלהרע לך:

    7. Verse 7

      שמת משכבךמשכב ניאופך לעכו"ם על ההרים הרמי':

    8. Verse 8

      ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונךלמי שהוא מדמה אותה לאשה מנאפ' אשר נואפי' צופים וממתינים לפני פתח ביתה והיא לבה וזכרונה אל הדלת והמזוזה איך תפתח ותצא אליהם:

      כי מאתי גלית ותעליאצלי היית שוכבת וגלית הכיסוי שהיו מכוסי' יחד ותעלי מאצלי:

      הרחבת משכבךלקבל בו נואפי' הרבה:

      ותכרת לךברית מהם:

      אהבת משכבםכשחזית לך יד ומקום להראות להם אהבתך:

      ידאייש"י בלע"ז וכן ראו חלקת יואב אל ידי (ש"ב יד):

    9. Verse 9

      ותשורי למלך בשמןואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בכל מיני תפנוקים, ותשורי לשון ראיית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) וכן (שמואל א ט׳:ז׳) ותשורה אין להביא דורון של הקבלת פנים:

      ותשלחי ציריךשלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי האומות:

      ותשפיליאת חזקי האומות עד שאול כן תרגמו יונתן:

    10. Verse 10

      ברוב דרכך יגעתנתעסקת בצרכייך למלאות תאותך להרבות הונך:

      לא אמרת נואשאתייאש מאלו ולא אחיש עוד לעסוק בהן כי בתורה ובמצות אתן לב:

      חית ידך מצאתצורך ידך מצאת הצלחת במעשיך:

      על כן לא חליתלא נחלה לבך לדאג על עבודתי לעסוק בתורה חית. לשון ערבי הוא צורך:

    11. Verse 11

      ואת מי דאגתממי נתייראת:

      כי תכזביכי פסקת לך מעבודתי וכזבת בי כמו לא יכזבו מימיו (לקמן נח) כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א) פליינצ"א בלע"ז וכן כל לשון כזב מי שבוטחין עליו והוא כוזב ובוגד:

      הלא אני מחשהשהחשתי על כמה פשעים שפשעת בי:

    12. Verse 12

      אני אגיד צדקתךאני תמיד מגיד לך דברים שאם תעשי אותם תצדקי:

      ואת מעשיךשאתה עושה שלא ברצוני לא יועילוך בעת רעתך:

    13. Verse 13

      בזעקך יצילוך קבוציךיקומו נא קבוצו' אלילי' ופסילים ומכחישי תורה אשר קבצת ויצילוך בזעקך מצרתך הלא את כולם ישא רוח ולא יוכלו להציל:

    14. Verse 14

      ואמר סלו סלוכה אמר הנביא בשמי לעמי כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם:

      הרימו מכשולסלקו האבנים שאתם נכשלי' רגליכ' בהם הם הירהורי רשע:

    15. Verse 15

      מרום וקדושאני שוכן ומשם אני עם דכא ושפל רוח שאני מרכין שכינתי עליו:

      שפליםנדכאים סובלי עוני וחליים:

    16. Verse 16

      כי לא לעולם אריבאם אביא יסורין על האדם אין תחרותי עליו לאורך ימים ולא קצפי לנצח:

      כי רוח מלפני יעטוףכאשר רוח האד' שהוא מלפני שניתן בו מאתי יעטוף יודה ויכנע על מעלו כמו (איכה ב׳:י״ט) העטופים ברעב, בעטף עולל (שם) והנשמו' שאני עשיתי:

      כי רוח מלפניכי זה משמש בלשון כאשר כמו כי תראה כי תבא כלומר כשרוחו נעטפת והוא נכנע אני מבטל ריבי וקצפי מעליו:

    17. Verse 17

      בעון בצעוגזלתו:

      קצפתיתחלה ואכהו הסתר פני תמיד מצרתו ואקצוף ועל כי הולך שובב בדרך לבו וסרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרכי לבו קצפתי ואכהו:

    18. Verse 18

      דרכיו ראיתיכשהוא נכנע מלפני שבאתהו צרה:

      וארפאהו ואנחהואוליכו בדרך מרפא, או ואנחהו ל' הנחה ומרגוע:

      לו ולאבליולמצטערים עליו:

    19. Verse 19

      בורא ניב שפתיםבורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר יקראו לו שלום שלום:

      לרחוק ולקרובשניהם שוין מי שנתיישן והורגל בתורתי ועבודתי מנעוריו ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחליו ומחטאיו:

    20. Verse 20

      והרשעיםשאין נותנין לב לשוב:

      כים נגרשהים הזה גליו מתגאים לרום למעלה ולצאת חוץ לגבול החול אשר שמתי גבול לים וכשמגיע שם הוא נשבר על כורחו וכל זה גל חבירו רואה ואינו חוזר בו כך הרשע רואה את חברו לוקה ברשעו ואינו חוזר בו ומה הים רפשו וסריותו על פיו כך הרשעים סריותם בפיהם כגון פרעה אמר מי ה' (שמות ה׳:ב׳) סנחרב אמר מי בכל אלהי הארצות (ישעיהו ל״ו:כ׳) נבוכדנצר אמר (שם יד) אדמה לעליון:

      כים נגרשכים אשר נגרש שגורש כל היום רפש וטיט:

    21. Verse 21

      אין שלוםכלפי שאמר לצדיקים ולבעלי תשובה שלום שלום לרחוק וגו' חזר ואמר אין שלום לרשעים:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃

    A righteous person perishes, And no one considers; The pious are taken away, And no one gives thought That because of evil The righteous one was taken away.

    יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ {ס}

    Yet one who walked straightforward Shall come to peace, Shall have rest on their couch.

    וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃

    But as for you, come closer, You children of a sorceress, You offspring of an adulterer and a whore!

    עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן הֲלוֹא־אַתֶּ֥ם יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע זֶ֥רַע שָֽׁקֶר׃

    With whom do you act so familiarly? At whom do you open your mouth And stick out your tongue? Why, you are children of iniquity, Offspring of treachery—

    הַנֵּֽחָמִים֙ בָּאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃

    You who inflame yourselves Among the terebinths, Under every verdant tree; Who slaughter children in the wadis, Among the clefts of the rocks.

    בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֙סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם׃

    With such are your share and portion, They, they are your allotment; To them you have poured out libations, Presented offerings. Should I relent in the face of this?

    עַ֤ל הַר־גָּבֹ֙הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח׃

    On a high and lofty hill You have set your couch; There, too, you have gone up To perform sacrifices.

    וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרׇת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃

    Behind the door and doorpost You have directed your thoughts; Abandoning Me, you have gone up On the couch you made so wide. You have made a covenant with them; You have loved bedding with them; You have chosen lust. , from root ydd , “to love.”

    וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃

    You have approached the king with oil, You have provided many perfumes. And you have sent your envoys afar, Even down to the netherworld.

    בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית׃

    Though wearied by much travel, You never said, “I give up!” You found gratification for your lust, And so you never cared.

    וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃

    Whom do you dread and fear, That you tell lies? But you gave no thought to Me, You paid no heed. It is because I have stood idly by so long That you have no fear of Me.

    אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃

    I hereby pronounce judgment upon your deeds: Your assorted [idols] shall not avail you,

    בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־קׇדְשִֽׁי׃

    Shall not save you when you cry out. They shall all be borne off by the wind, Snatched away by a breeze. But those who trust in Me shall inherit the land And possess My sacred mount.

    וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ {ס}

    [G OD ] says: Build up, build up a highway! Clear a road! Remove all obstacles From the road of My people!

    כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃

    For thus said the One who high aloft Forever dwells, whose name is holy: I dwell on high, in holiness; Yet with the contrite and the lowly in spirit— Reviving the spirits of the lowly, Reviving the hearts of the contrite.

    כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃

    For I will not always contend, I will not be angry forever: Nay, I who make spirits flag, Also create the breath of life.

    בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃

    For their sinful greed I was angry; I struck them and turned away in My wrath. Though stubborn, they follow the way of their hearts,

    דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו׃

    I note how they fare and will heal them: I will guide them and mete out solace to them, And to the mourners among them

    בּוֹרֵ֖א (נוב) [נִ֣יב] שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם׀שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃

    heartening, . comforting is otherwise unknown; its meaning is inferred from that of nid (cf. the verb nad “to condole”) in the parallel expression in Job 16.5. words: It shall be well, Well with the far and the near —said G OD — And I will heal them.

    וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט׃

    But the wicked are like the troubled sea That cannot rest, Whose waters toss up mire and mud.

    אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ {פ}

    There is no safety —said my God— For the wicked.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC