Talmud Builders

    Commentary page

    Isaiah 42

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Isaiah Chapter 42

    Isaiah Chapter 42 presents 25 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 25 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 112 words

      Opens “הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמׇךְ־בּ֔וֹ בְּחִירִ֖י רָצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי…”

    2. Verse 27 words

      Opens “לֹ֥א יִצְעַ֖ק וְלֹ֣א יִשָּׂ֑א וְלֹא־יַשְׁמִ֥יעַ בַּח֖וּץ קוֹלֽוֹ׃…”

    3. Verse 311 words

      Opens “קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א…”

    4. Verse 411 words

      Opens “לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט…”

    5. Verse 515 words

      Opens “כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ…”

    6. Verse 612 words

      Opens “אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצׇּרְךָ֗…”

    7. Verse 710 words

      Opens “לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית…”

    8. Verse 89 words

      Opens “אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא שְׁמִ֑י וּכְבוֹדִי֙ לְאַחֵ֣ר לֹֽא־אֶתֵּ֔ן…”

    9. Verse 910 words

      Opens “הָרִאשֹׁנ֖וֹת הִנֵּה־בָ֑אוּ וַֽחֲדָשׁוֹת֙ אֲנִ֣י מַגִּ֔יד בְּטֶ֥רֶם תִּצְמַ֖חְנָה…”

    10. Verse 1012 words

      Opens “שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ…”

    11. Verse 1112 words

      Opens “יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֙נּוּ֙…”

    12. Verse 126 words

      Opens “יָשִׂ֥ימוּ לַיהֹוָ֖ה כָּב֑וֹד וּתְהִלָּת֖וֹ בָּאִיִּ֥ים יַגִּֽידוּ׃…”

    13. Verse 1312 words

      Opens “יְהֹוָה֙ כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה…”

    14. Verse 149 words

      Opens “הֶחֱשֵׁ֙יתִי֙ מֵֽעוֹלָ֔ם אַחֲרִ֖ישׁ אֶתְאַפָּ֑ק כַּיּוֹלֵדָ֣ה אֶפְעֶ֔ה אֶשֹּׁ֥ם…”

    15. Verse 1510 words

      Opens “אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת וְכׇל־עֶשְׂבָּ֖ם אוֹבִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרוֹת֙…”

    16. Verse 1619 words

      Opens “וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹא־יָדְע֖וּ…”

    17. Verse 1711 words

      Opens “נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים…”

    18. Verse 185 words

      Opens “הַחֵרְשִׁ֖ים שְׁמָ֑עוּ וְהַעִוְרִ֖ים הַבִּ֥יטוּ לִרְאֽוֹת׃…”

    19. Verse 1913 words

      Opens “מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח…”

    20. Verse 209 words

      Opens “(ראית) [רָא֥וֹת] רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אׇזְנַ֖יִם…”

    21. Verse 217 words

      Opens “יְהֹוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃…”

    22. Verse 2216 words

      Opens “וְהוּא֮ עַם־בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י…”

    23. Verse 237 words

      Opens “מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר׃…”

    24. Verse 2417 words

      Opens “מִֽי־נָתַ֨ן (למשוסה) [לִמְשִׁסָּ֧ה] יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא…”

    25. Verse 2513 words

      Opens “וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפּ֔וֹ וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ…”

    Encyclopedia entries citing this page

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      הן עבדי אתמך בוהן עבדי יעקב אינו כמותכם כי אתמוך בו:

      בחיריישראל קרוי בחירי (תהילים קל״ה:ד׳) כי יעקב בחר לו יה ואומר (לקמן מה) למען עבדי יעקב ישראל בחירי:

      רצתה נפשיעליו נתתי רוחי להודיע נביאיו את סודו וסופו משפט לגוים יוציא שנאמר (לעיל ב) והלכו גוים רבים וגו' ויורנו מדרכיו וגו':

    2. Verse 2

      ולא ישאלא יגביה קול לא יצטרך להוכיח ולהתנבאות אל הגוים שהם מעצמם יבואו ללמוד מהם כענין שנאמר (זכריה ח׳:כ״ג) נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם:

    3. Verse 3

      קנה רצוץ לא ישבורת"י עינותניא דאינון כקניא רעיע לא יתברון וחשיכיא דאינין כבוצין עמי (פי' כנר כבה) לא יטפון:

      ופשתה כההפתילת פשתה לחה שקרובה ליכבות מלך שלהם לא יגזול את הדלים ולא ירצץ את העניים ואת החלשים:

    4. Verse 4

      ולא ירוץכמו לא ירצץ כי מלאה הארץ דעה (לעיל יא) וישמעו להן כענין שנא' (צפניה ג׳:ט׳) כי אז אהפוך אל עמים וגו' וזהו לתורתו איים ייחלו כולם ישמעו לתורתו:

    5. Verse 5

      האל ה'בעל הדין ובעל הרחמי':

      בורא השמיםתחילה כמין פקיע של שתי ואח"כ נטה אותם כדאיתא במס' חגיגה:

      וצאצאיהבורא את היוצא ממנה:

      נותן נשמהנשמת חיים:

      לעם עליהלכולם בשוה:

      ורוחקדושה:

      להולכים בהלמתהלכים לפניו:

    6. Verse 6

      קראתיךלישעיה הוא אומר:

      ואצרךכשיצרתיך זאת היתה מחשבתי שתשי' את עמי לבריתי ולהאיר להם:

      לאור גויםכל שבט קרוי גוי לעצמו כענין שנא' גוי וקהל גוים:

    7. Verse 7

      לפקוח עינים עורותשאינ' רואין את גבורתו לתת לב לשוב אלי:

      להוציא ממסגר אסירוע"י שיתפקחו עיניהם יצאו אסירים ממסגר ד"א לבשרם על גלות בבל העתיד' לבא עליהן שסופן לצאת ממנה:

    8. Verse 8

      הוא שמיהוא מפור' בל' אדנות וכח ועלי להראות שאדון אני לפיכך כבודי לאחר לא אתן:

    9. Verse 9

      הראשונותשהבטחתי לאברהם על גלות מצרים (בראש' טו) וגם את הגוי וגו':

      הנה באושמרתי הבטחתי ועת' חדשות אני מגיד לעמי להבטיח על גלות שנייה:

    10. Verse 10

      תהלתו מקצה הארץעל כרחם כשיראו את גבורתי לישראל יודו כל העכו"ם כי אלהים אני:

      יורדי היםפורשי בספינות:

      ומלואוהקבועים בים ולא באיים אלא בתוך המים שופכים עפר כל אחד ואחד כדי בית והולכים מבית לבית בספינה כגון עיר ווניציי"א:

    11. Verse 11

      ישאו מדברקול בשיר:

      חצרים תשב קדר(מוסב על ישאו) מדבר קדר שהם דרים עתה באוהלים ישאו קול וירונו (כמו והחצרים אשר תשב קדר), במדבר קדר שהם דרים עתה באהליהם יהיו ערים וחצרים קבועים:

      יושבי סלעהמתים שיחיו כן ת"י:

      מראש הרים יצווחומריש טוריא ירימון קליהון:

    12. Verse 14

      החשיתי מעולםזה ימים רבים החשיתי על חרבן ביתי ותמיד אחריש:

      אתאפקלשון הווה עד עתה הציקתני רוחי ומעתה כיולדה אפעה:

      אשוםאתבהל:

      ואשאףואתאוה להשמיד הכל יחד כל אויבי:

    13. Verse 15

      אחריב הרים וגבעותאהרוג מלכים ושלטונים של עכו"ם:

      וכל עשבםכל הנלוים עליהם:

      אובישל' יובש הוא לענין דבר לח כגון עשב ונהרות:

    14. Verse 16

      והולכתיישראל שהיו עורים עד הנה מהביט אלי בדרך הטוב אשר לא ידעו להלוך בה:

      עשיתיםאעשה כן ל' נבואה לדבר על העתיד כאילו עשוי:

    15. Verse 18

      החרשיםוהעורים על ישראל הוא אומר:

    16. Verse 19

      מי עורבכם אין אחד כי אם עבדי הוא העור שבכלכם, וחרש שבכם הרי הוא כמלאכי אשר אני שולח להנבא נבואות:

      מי עור כמשולםמי היה עור בכם כבר קבל יסוריו והרי הוא כמשולם כל תגמוליו ויוצא נקי:

    17. Verse 20

      ראות רבותראיות הרבה לפניכם ואינכם שומרים להביט במעשי ולשוב אלי:

      פקוח אזניםאני עסוק לפקוח אזניכם ע"י נביאי ולא ישמע איש מכם את דברי ולשון הוה הוא:

    18. Verse 21

      ה' חפץלהראותכם ולפקוח אזניכם למען צדק ולכך הוא מגדיל ומאדיר לכם תורה:

    19. Verse 22

      והואהעם הזה בזוי ושסוי וסוף הענין ולא ישים על לב כל זה לומר למה קראתנו זאת מי נתן למשיסה יעקב:

      הפח בחורים כולםבחוריהם פחי נפש כולם, תו' ד"א הפח בחורים כולם ישימו את עצמם בפחי האדמה ובחורים ובבתי כלאים החבאו יוכיח שכן הוא:

      ואין אומר השבכמו השב לפיכך הוא רפי אבל השב באמתחתינו הוא דגש:

    20. Verse 23

      יאזיןלתת לב לזאת מי נתן למשיסה יעקב:

      לאחוריקשיב וישמע דבר שיעמוד לו באחרונה וכן ת"י לאחור לסופ' וכן כל לאחור שבמקרא עתיד להיות הוא:

    21. Verse 24

      זו חטאנו לוזו היא שגרמה את המשיסה והבז את אשר חטאנו לו:

      ולא אבואבותינו בדרכיו הלוך:

    22. Verse 25

      ותלהטהו מסביבכדי שיראו ויקחו מוסר כענין שנאמ' (צפניה ג ו) הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי וגו':

      ולא ידעיודע הוא אלא שדש בעקב לא חש להבין זאת ולשוב מרשעו:

      ותבער בואחר פורענו' העכו"ם שמסביב בערה בעצמו:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמׇךְ־בּ֔וֹ בְּחִירִ֖י רָצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי רוּחִי֙ עָלָ֔יו מִשְׁפָּ֖ט לַגּוֹיִ֥ם יוֹצִֽיא׃

    This is My servant, whom I uphold, My chosen one, in whom I delight. I have put My spirit upon him, He shall teach the true way to the nations.

    לֹ֥א יִצְעַ֖ק וְלֹ֣א יִשָּׂ֑א וְלֹא־יַשְׁמִ֥יעַ בַּח֖וּץ קוֹלֽוֹ׃

    He shall not cry out or shout aloud, Or make his voice heard in the streets.

    קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט׃

    He shall not break even a bruised reed, Or snuff out even a dim wick. He shall bring forth the true way.

    לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתוֹרָת֖וֹ אִיִּ֥ים יְיַחֵֽלוּ׃ {פ}

    He shall not grow dim or be bruised Till he has established the true way on earth; And the coastlands shall await his teaching.

    כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ וְצֶאֱצָאֶ֑יהָ נֹתֵ֤ן נְשָׁמָה֙ לָעָ֣ם עָלֶ֔יהָ וְר֖וּחַ לַהֹלְכִ֥ים בָּֽהּ׃

    Thus said the E TERNAL God, Who created the heavens and stretched them out, Who spread out the earth and what it brings forth, Who gave breath to the people upon it And life to those who walk thereon:

    אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצׇּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם׃

    I G OD , in My grace, have summoned you, And I have grasped you by the hand. I created you, and appointed you A covenant people, a light of nations—

    לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית כֶּ֖לֶא יֹ֥שְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃

    Opening eyes deprived of light, Rescuing prisoners from confinement, From the dungeon those who sit in darkness.

    אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא שְׁמִ֑י וּכְבוֹדִי֙ לְאַחֵ֣ר לֹֽא־אֶתֵּ֔ן וּתְהִלָּתִ֖י לַפְּסִילִֽים׃

    I am G OD , that is My name; I will not yield My glory to another, Nor My renown to idols.

    הָרִאשֹׁנ֖וֹת הִנֵּה־בָ֑אוּ וַֽחֲדָשׁוֹת֙ אֲנִ֣י מַגִּ֔יד בְּטֶ֥רֶם תִּצְמַ֖חְנָה אַשְׁמִ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ {פ}

    See, the things once predicted have come, And now I foretell new things, Announce to you ere they sprout up.

    שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ יוֹרְדֵ֤י הַיָּם֙ וּמְלֹא֔וֹ אִיִּ֖ים וְיֹשְׁבֵיהֶֽם׃

    Sing to G OD a new song, Praise from the ends of the earth— You who sail the sea and you creatures in it, You coastlands and their inhabitants!

    יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֙נּוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ׃

    Let the desert and its towns cry aloud, The villages where Kedar dwells; Let Sela’s inhabitants shout, Call out from the peaks of the mountains.

    יָשִׂ֥ימוּ לַיהֹוָ֖ה כָּב֑וֹד וּתְהִלָּת֖וֹ בָּאִיִּ֥ים יַגִּֽידוּ׃

    Let them do honor to G OD , And tell God’s glory in the coastlands.

    יְהֹוָה֙ כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֙יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃ {ס}

    G OD goes forth like a warrior, Whipping up rage like a fighter— Yelling, roaring aloud, Then charging upon the enemy.

    הֶחֱשֵׁ֙יתִי֙ מֵֽעוֹלָ֔ם אַחֲרִ֖ישׁ אֶתְאַפָּ֑ק כַּיּוֹלֵדָ֣ה אֶפְעֶ֔ה אֶשֹּׁ֥ם וְאֶשְׁאַ֖ף יָֽחַד׃

    “I have kept silent far too long, Kept still and restrained Myself; Now I will scream like a woman in labor, I will pant and I will gasp.

    אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת וְכׇל־עֶשְׂבָּ֖ם אוֹבִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרוֹת֙ לָאִיִּ֔ים וַאֲגַמִּ֖ים אוֹבִֽישׁ׃

    Hills and heights will I scorch, Cause all their green to wither; I will turn rivers into isles, And dry the marshes up.

    וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישׁ֔וֹר אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים׃

    I will lead the blind By a road they did not know, And I will make them walk By paths they never knew. I will turn darkness before them to light, Rough places into level ground. These are the promises— I will keep them without fail.

    נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ׃ {פ}

    Driven back and utterly shamed Shall be those who trust in an image, Those who say to idols, ‘You are our gods!’”

    הַחֵרְשִׁ֖ים שְׁמָ֑עוּ וְהַעִוְרִ֖ים הַבִּ֥יטוּ לִרְאֽוֹת׃

    Listen, you who are deaf; You blind ones, look up and see!

    מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם וְעִוֵּ֖ר כְּעֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃

    Who is so blind as My servant, So deaf as the messenger I send? Who is so blind as the chosen one, So blind as G OD ’s servant?

    (ראית) [רָא֥וֹת] רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אׇזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃

    Seeing many things, he gives no heed; With ears open, he hears nothing.

    יְהֹוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃

    G OD desires his vindication, That he may magnify and glorify the Teaching.

    וְהוּא֮ עַם־בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י כְלָאִ֖ים הׇחְבָּ֑אוּ הָי֤וּ לָבַז֙ וְאֵ֣ין מַצִּ֔יל מְשִׁסָּ֖ה וְאֵין־אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב׃

    Yet it is a people plundered and despoiled: All of them are trapped in holes, Imprisoned in dungeons. They are given over to plunder, with none to rescue them; To despoilment, with none to say “Give back!”

    מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר׃

    If only you would listen to this, Attend and give heed from now on!

    מִֽי־נָתַ֨ן (למשוסה) [לִמְשִׁסָּ֧ה] יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא יְהֹוָ֑ה ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתוֹרָתֽוֹ׃

    Who was it gave Jacob over to despoilment And Israel to plunderers? Surely, G OD —against whom they sinned, In whose ways they would not walk, And whose Teaching they would not obey—

    וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפּ֔וֹ וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙ וְלֹ֣א יָדָ֔ע וַתִּבְעַר־בּ֖וֹ וְלֹא־יָשִׂ֥ים עַל־לֵֽב׃

    Who poured out wrath, Anger, and the fury of war upon them. It blazed upon them all about, but they heeded not; It burned among them, but they gave it no thought.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC