Commentary page
Isaiah 41
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerIsaiah Chapter 41
Isaiah Chapter 41 presents 29 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Text map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 29 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 112 words
Opens “הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙…”
- Verse 217 words
Opens “מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן…”
- Verse 37 words
Opens “יִרְדְּפֵ֖ם יַעֲב֣וֹר שָׁל֑וֹם אֹ֥רַח בְּרַגְלָ֖יו לֹ֥א יָבֽוֹא׃…”
- Verse 410 words
Opens “מִֽי־פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּר֖וֹת מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהֹוָה֙…”
- Verse 58 words
Opens “רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִרָ֔אוּ קְצ֥וֹת הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ…”
- Verse 66 words
Opens “אִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ יַעְזֹ֑רוּ וּלְאָחִ֖יו יֹאמַ֥ר חֲזָֽק׃…”
- Verse 716 words
Opens “וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם…”
- Verse 89 words
Opens “וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע…”
- Verse 912 words
Opens “אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֙יךָ֙ מִקְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר…”
- Verse 1011 words
Opens “אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙…”
- Verse 1111 words
Opens “הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִהְי֥וּ…”
- Verse 1210 words
Opens “תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן…”
- Verse 1312 words
Opens “כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר…”
- Verse 1411 words
Opens “אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙…”
- Verse 1513 words
Opens “הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת…”
- Verse 1613 words
Opens “תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙…”
- Verse 1715 words
Opens “הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א…”
- Verse 1813 words
Opens “אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָר֔וֹת וּבְת֥וֹךְ בְּקָע֖וֹת מַעְיָנ֑וֹת אָשִׂ֤ים…”
- Verse 1913 words
Opens “אֶתֵּ֤ן בַּמִּדְבָּר֙ אֶ֣רֶז שִׁטָּ֔ה וַהֲדַ֖ס וְעֵ֣ץ שָׁ֑מֶן…”
- Verse 2014 words
Opens “לְמַ֧עַן יִרְא֣וּ וְיֵדְע֗וּ וְיָשִׂ֤ימוּ וְיַשְׂכִּ֙ילוּ֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֥י…”
- Verse 219 words
Opens “קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה הַגִּ֙ישׁוּ֙ עֲצֻמ֣וֹתֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר…”
- Verse 2217 words
Opens “יַגִּ֙ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנ֣וֹת׀…”
- Verse 2313 words
Opens “הַגִּ֙ידוּ֙ הָאֹתִיּ֣וֹת לְאָח֔וֹר וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם…”
- Verse 248 words
Opens “הֵן־אַתֶּ֣ם מֵאַ֔יִן וּפׇעׇלְכֶ֖ם מֵאָ֑פַע תּוֹעֵבָ֖ה יִבְחַ֥ר בָּכֶֽם׃…”
- Verse 2512 words
Opens “הַעִיר֤וֹתִי מִצָּפוֹן֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א…”
- Verse 2614 words
Opens “מִֽי־הִגִּ֤יד מֵרֹאשׁ֙ וְנֵדָ֔עָה וּמִלְּפָנִ֖ים וְנֹאמַ֣ר צַדִּ֑יק אַ֣ף…”
- Verse 277 words
Opens “רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן׃…”
- Verse 289 words
Opens “וְאֵ֙רֶא֙ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ וּמֵאֵ֖לֶּה וְאֵ֣ין יוֹעֵ֑ץ וְאֶשְׁאָלֵ֖ם…”
- Verse 299 words
Opens “הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ…”
Rashi's commentary
Verse 1
החרישו אלי — כדי לשמוע דבר:
איים — אומות של עכו"ם:
יחליפו כח — יתקשטו ויתחזקו בכל גבורתם אולי יעמדו בדין בכח:
יגשו — הלום ואז משיגשו ידברו:
למשפט נקרבה — להוכיח' על פניהם:
Verse 2
מי העיר ממזרח — אותו שצדק יקראהו לרגלו מי העיר את אברה' להביאו מארם שהוא במזרח וצדק שהיה עושה היא היתה לקראת רגליו בכל אשר הלך:
יתן לפניו גוים — מי שהעירו ממקומו להסיע הוא נתן לפניו ארבעה מלכים וחיילותיהם:
ירד — ירדה:
יתן כעפר חרבו — רמא כעפרא קטולין קדם חרביה, נתן את חרבו ועושה חללים רבים כעפר ואת קשתו נתן מרבה הרוגים ונופלים כקש נדף:
Verse 3
ירדפם יעבור שלום — הלך על מעברותיו בשלום לא נכשל ברדפו אותם:
אורח ברגליו לא יבא — דרך אשר לא בא קודם לכן ברגליו, לא יבא לא היה רגיל לבא:
Verse 4
מי פעל ועשה — לו את זאת מי שהוא קורא הדורות מראש לאדם הראשון הוא עשה לאברהם גם את זאת:
אני ה' ראשון — להפליא פלא ולעזור:
ואת אחרונים אני הוא — אף עמכם בנים אחרונים אהיה ואעזור אתכם:
Verse 5
ראו איים — עובדי עכו"ם הגבורות שאעשה וייראו:
קרבו ויאתיון — זה אצל זה נאספים להלחם כשיראו הגאולה:
Verse 6
איש את רעהו וגו' — יאמר חזק למלחמה אולי יעמדו להם אלהיהם:
Verse 7
ויחזק חרש — נוסך הפסל:
את צורף — המרקעו בזהב:
מחליק פטיש — באחרונה כשהוא מכה בנחת להחליק את המלאכה:
את הולם פעם — הוא המתחיל בה כשהיא עשת ומכה בכל כחו:
אומר לדבק טוב הוא — על אותן שהיו מחזירין אחר קרקע טובה לדבק בה עששיות ברזל:
דבק — שולדור"א:
ויחזקהו — לצלם:
במסמרים לא ימוט — כולם יחזקו זה את זה:
Verse 8
ואתה ישראל עבדי — ועלי יש לעזור לך סוף המקרא אל תירא כי אתך אני כך נראה לי חבור הענין לפי פשוטו ומ"א בבראשית רבה דורש כל הענין במלכי צדק ואברה'
(ה) ראו איים — אותה מלחמ' וייראו שם נתיירא מאברהם פן יאמר לו העמדת רשעים אלו בעולם ואברהם נתיירא משם לפי שהרג את בני עילם שהם משם:
איים — כשם שאיי הים מסויימין בעולם כך אברהם ושם היו מסויימין בעולם:
איש את רעהו יעזורו — זה עוזר את זה בברכו' ברוך אברם (בראשית י״ד:כ׳) וזה עוזר את זה במתנות (שם) ויתן לו מעשר מכל:
ויחזק חרש — זה שם שהיה נפח לעשות מסמרות ובריחים לתבה:
את צורף — זה אברהם שהוא צורף את הבריות לקרבן אל השכינה:
את הולם פעם — זה אברהם שהלם כל המלכים האלה פעם אחת:
אומר לדבק טוב הוא — טוב לידבק באלוה של זה:
ויחזקהו — שם לאברה' להיו' דבק בהקב"ה ולא ימוט:
ואתה ישראל עבדי — אברהם שלא היה מזרע צדיקים עשיתי לו כל זאת ואתה ישראל עבדי. הקנוי לי משני אבות:
זרע אברהם אוהבי — שלא הכירני מתוך תוכחה ולימוד אבותיו אלא מתוך אהבה:
Verse 9
אשר החזקתיך — לקחתיך לחלקי כמו (שמות ד׳:ד׳) וישלח ידו ויחזק בו:
מקצות הארץ — משאר העכו"ם:
ומאציליה — מן הגדולים שבהן:
קראתיך — בשם לחלקי בני בכורי ישראל:
ולא מאסתיך — כזה שנאמר בו (מלאכי א) שנאתי:
Verse 10
אל תשתע — אל ימס לבך להיות כשעוה זו וזה הכלל כל תיבה שתחל' יסודה שי"ן כשבא לדבר בל' מתפעל התפעל או יתפעל התי"ו חולקת ונכנסת בין שתי אותיות שרשי התיבה כמו (ישעיה כט) וישתומם (מיכה ז) וישתמר חוקות עמרי (ש"א א) תשתכרין (איוב ל) תשתפך נפשי:
Verse 14
תולעת יעקב — משפחת יעקב החלשה כתולעת שאין לה גבורה אלא בפיה, תולעת וירמונ"א בלע"ז:
מתי ישראל — מספר ישראל:
Verse 15
למורג חרוץ — כלי הוא של עץ וכבד ועשוי חריצים חריצים כעין כלי נפחים של ברזל שקורין לימ"א בלע"ז וגוררין על הקשין של שבלין ומחתכן עד שנעשו תבן דק:
חדש — כשהוא חדש עד שלא הוחלקו פיות חריציו הוא חותך הרבה אבל משנתישן הוחלקו פיות חריציו:
בעל פיפיות — הם חידודי החריצין:
תדוש הרים — מלכים ושרים:
Verse 16
תזרם — תזרה אותם כבמזרה לרוח:
ורוח תשאם — מאליהם לגיהנם:
Verse 17
מבקשים מים — נתנבא הנביא על אחרית הימים (עמוס ח׳:י״א) לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו וכשישוב אפו יכין להם לחם ומים וישכון שכינתו ורוח בפי נביאיהם:
נשתה — ל' ונשתו מים מהים (לעיל יט) לשון השאת והשבר (איכה ג׳:מ״ז) וכולן ל' חורבה ויובש ולכך התי"ו מודגשת שהרי באה במקום שתים שאין שאת בלא תי"ו והיה לו לומר לנקבה נשתתה שהרי לזכר יחיד יאמר נשתה ולרבי' ונשתו:
Verse 18
נהרות — לב מבין לתורה ולנבואה:
מדבר — מקום שלא היתה חכמת התורה:
Verse 19
אתן במדבר ארז שטה — כל מיני ישוב אף בם אתן כל מיני חכמה וטובה ושלום:
תדהר ותאשור — שמות אילני סרק העשויין לבנין:
Verse 21
קרבו ריבכם — כל העכו"ם בואו וריבו והתוכחו עם בני:
עצומותיכם — טענות בריאות וחזקות שלכם ול' ריב הוא זה בל' משנה שנים שהיו מתעצמין בדין במסכת סנהדרין:
Verse 22
יגישו — העכו"ם את נביאיהם וקוסמיהם:
ויגידו לנו — את אשר תקרינה לעתיד:
הראשונות — שהיו קודם בריאת עולם ועל מה נברא מה הנה (ס"א מאורעות שהתחילו כבר מה יהא בסופן):
או הבאות — לעתיד ישמיענו ונראה אם יש בהם ממש שיתקיימו דבריהם:
Verse 23
הגידו האותיות לאחור — המופתים הבאים באחרונה:
ונשתעה — ונספר דבריה' ויספר מתרגמינן ואישתעי:
Verse 24
הן אתם מאין — ודבריכם איך יתקיימו:
ופעלכם מאפע — אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעו' בדברי כזב:
תועבה — הנתעבים הם יבחרו בכם ולא הקב"ה ולא עבדיו ולא משרתיו:
Verse 25
העירותי מצפון ויאת — אני מגיד העתידות הנני מעיר לבנות חרבות ירושלם את כורש מצפון ויאת את בבל להחריבה:
ממזרח שמש, יקרא בשמי — כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים (עזרא א׳:ב׳) ונראה שארץ פרס במזרחית צפונית היא לארץ ישראל, ד"א העירותי מצפון את נבוכדנצר להחריב את עירי ויאת, וכורש העירותי ממזרח שיקרא בשמי לבנות את עירי שמלכות פרס ממזרח ארץ ישראל היא שנא' ראיתי את האיל וגו' וי"ת אייתיתי בגלאי מלך דתקוף מרוח צפונא וייתי כמפק שמשא בגבורתיה ממדינתא אגבריני' בשמי:
ויבא סגנים — ויבא על מלך בבל ועל שריו כאשר בא לרמוס על חומר וכמו יוצר חרשים ירמוס טיט לכלי חרס כן ירמוס הוא סגנים:
Verse 26
מי — מנביאי הבעל הגיד כמוני דבר העתיד לבוא, ומי מלפנים הגידה ולכשתבא נאמר שהיא צדיק שנבואתו צדק:
אף אין מגיד — אבל אין בכם שיגיד עתידות ותתקיים:
אף אין שומע אמריכם — שיעיד בבא עתידה פלוני נביא הבעל נבא אותה מלפנים:
Verse 27
ראשון לציון הנה הנם — מלך ראשון שיתן לב לציון הנה זה הוא שאמרתי ואע"פ שלא תגמר הגאולה על ידו הוא יהיה המתחיל מי בכם מכל עמו (עזרא א׳:ג׳):
הנם — זקני ישראל יהיו נכונים על פי דברו לעלות מן הגולה ולהתחיל:
ולירושלים מבשר אתן — באותן הימים חגי זכריה אשר יזרזום לבנות בימי דריוש השלישי לפרס:
Verse 28
וארא ואין איש — תמיד אני מביט בנביאי הבעל ואין איש מגיד דבר עתיד:
ומאלה — מכל אלה העתידות לבא ואין מהם יועץ שעמד בסוף ה' וידע אותם:
ואשאלם וישיבו דבר — אשר ישיבו דבר אם אשאלם:
Verse 29
הן כולם און — יש לכם לדעת שכל נביאי מכחישי תורה און ואפס כל מעשיהם נסכיהם.
דמות מסכותם — כמו הפסל נסך חרש וי"ת בענין אחר. ראשון לציון וגו'. פתגמי נחמתא דאתנביאו נבייא מלקדמין על ציון הא אתו ולפי התרגום כל העניין מדבר ממלך המשיח ובגאולה אחרונה אבל אני רואה נבואה שנתנבא ישעיה על כורש כולם בל' הסיגנון של פרשה זו אני ה' העירותיהו בצדק קורא ממזרח עיט האותיות שאלוני מגיד מראשית אחרית כולה נוטה אחר ענין פרשה זו:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Original text
הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃
Stand silent before Me, coastlands, And let nations renew their strength. Let them approach to state their case; Let us come forward together for argument.
מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גּוֹיִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבּ֔וֹ כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתּֽוֹ׃
Who has roused a victor from the East, Summoned him to God’s service? Has delivered up nations to him, And trodden sovereigns down? Has rendered their swords like dust, Their bows like wind-blown straw?
יִרְדְּפֵ֖ם יַעֲב֣וֹר שָׁל֑וֹם אֹ֥רַח בְּרַגְלָ֖יו לֹ֥א יָבֽוֹא׃
He pursues them, he goes on unscathed; No shackle has this meaning in Old Aramaic. is placed on his feet.
מִֽי־פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּר֖וֹת מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ רִאשׁ֔וֹן וְאֶת־אַחֲרֹנִ֖ים אֲנִי־הֽוּא׃
Who has wrought and achieved this? The One who announced the generations from the start— I, G OD , who was first And will be with the last as well.
רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִרָ֔אוּ קְצ֥וֹת הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃
The coastlands look on in fear, The ends of earth tremble. The craftsmen draw near and come;
אִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ יַעְזֹ֑רוּ וּלְאָחִ֖יו יֹאמַ֥ר חֲזָֽק׃
Each one helps the other, Saying to his fellow, “Take courage!”
וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם אֹמֵ֤ר לַדֶּ֙בֶק֙ ט֣וֹב ה֔וּא וַיְחַזְּקֵ֥הוּ בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמּֽוֹט׃ {ס}
The woodworker encourages the smith; He who flattens with the hammer [Encourages] him who pounds the anvil. He says of the riveting, “It is good!” And he fixes it with nails, That it may not topple.
וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי׃
But you, Israel, My servant, Jacob, whom I have chosen, Seed of Abraham My friend—
אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֙יךָ֙ מִקְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃
You whom I drew from the ends of the earth And called from its far corners, To whom I said: You are My servant; I chose you, I have not rejected you—
אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף־עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃
Fear not, for I am with you, Be not frightened, for I am your God; I strengthen you and I help you, I uphold you with My victorious right hand.
הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃
Shamed and chagrined shall be All who contend with you; They who strive with you Shall become as naught and shall perish.
תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃
You may seek, but shall not find Those who struggle with you; Less than nothing shall be The men who battle against you.
כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל־תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ {ס}
For I the E TERNAL One am your God, Who grasped your right hand, Who say to you: Have no fear; I will be your help.
אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
Fear not, O worm Jacob, O men of Israel: I will help you —declares G OD — I your Redeemer, the Holy One of Israel.
הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃
I will make of you a threshing board, A new thresher, with many spikes; You shall thresh mountains to dust, And make hills like chaff.
תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ {ס}
You shall winnow them And the wind shall carry them off; The whirlwind shall scatter them. But you shall rejoice in G OD , And glory in the Holy One of Israel.
הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃
The poor and the needy Seek water, and there is none; Their tongue is parched with thirst. I G OD will respond to them. I, the God of Israel, will not forsake them.
אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָר֔וֹת וּבְת֥וֹךְ בְּקָע֖וֹת מַעְיָנ֑וֹת אָשִׂ֤ים מִדְבָּר֙ לַאֲגַם־מַ֔יִם וְאֶ֥רֶץ צִיָּ֖ה לְמוֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃
I will open up streams on the bare hills And fountains amid the valleys; I will turn the desert into ponds, The arid land into springs of water.
אֶתֵּ֤ן בַּמִּדְבָּר֙ אֶ֣רֶז שִׁטָּ֔ה וַהֲדַ֖ס וְעֵ֣ץ שָׁ֑מֶן אָשִׂ֣ים בָּעֲרָבָ֗ה בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּֽו׃
I will plant cedars in the wilderness, Acacias and myrtles and oleasters; I will set cypresses in the desert, Box trees and elms as well—
לְמַ֧עַן יִרְא֣וּ וְיֵדְע֗וּ וְיָשִׂ֤ימוּ וְיַשְׂכִּ֙ילוּ֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֥י יַד־יְהֹוָ֖ה עָ֣שְׂתָה זֹּ֑את וּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרָאָֽהּ׃ {פ}
That all may see and know, Consider and comprehend That G OD ’s hand has done this, That the Holy One of Israel has wrought it.
קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה הַגִּ֙ישׁוּ֙ עֲצֻמ֣וֹתֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר מֶ֥לֶךְ יַעֲקֹֽב׃
Submit your case, says G OD ; Offer your pleas, says the King of Jacob.
יַגִּ֙ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנ֣וֹת׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֙נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן א֥וֹ הַבָּא֖וֹת הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃
Let them approach intransitively; cf. hiqriv in Exod. 14.10. and tell us what will happen. Tell us what has occurred, And we will take note of it; Or announce to us what will occur, That we may know the outcome.
הַגִּ֙ידוּ֙ הָאֹתִיּ֣וֹת לְאָח֔וֹר וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף־תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה (ונרא) [וְנִרְאֶ֥ה] יַחְדָּֽו׃
Foretell what is yet to happen, That we may know that you are gods! Do anything, good or bad, That we may be awed and see.
הֵן־אַתֶּ֣ם מֵאַ֔יִן וּפׇעׇלְכֶ֖ם מֵאָ֑פַע תּוֹעֵבָ֖ה יִבְחַ֥ר בָּכֶֽם׃ {פ}
Why, you are less than nothing, Your effect is less than nullity; One who chooses you is an abomination.
הַעִיר֤וֹתִי מִצָּפוֹן֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙ כְּמוֹ־חֹ֔מֶר וּכְמ֥וֹ יוֹצֵ֖ר יִרְמׇס־טִֽיט׃
I have roused him from the north, and he has come, From the sunrise, one who invokes My name; And he has trampled rulers like mud, Like a potter treading clay.
מִֽי־הִגִּ֤יד מֵרֹאשׁ֙ וְנֵדָ֔עָה וּמִלְּפָנִ֖ים וְנֹאמַ֣ר צַדִּ֑יק אַ֣ף אֵין־מַגִּ֗יד אַ֚ף אֵ֣ין מַשְׁמִ֔יעַ אַ֥ף אֵין־שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵיכֶֽם׃
Who foretold this from the start, that we may note it; From aforetime, that we might say, “You are right”? Not one foretold, not one announced; No one has heard your utterance!
רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן׃
The things once predicted to Zion— Behold, here they are! And again I send a herald to Jerusalem.
וְאֵ֙רֶא֙ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ וּמֵאֵ֖לֶּה וְאֵ֣ין יוֹעֵ֑ץ וְאֶשְׁאָלֵ֖ם וְיָשִׁ֥יבוּ דָבָֽר׃
But I look and there is no one; Not one of them can predict Or can respond when I question them.
הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ {פ}
See, they are all nothingness, Their works are nullity, Their statues are naught and nil.
English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC