Commentary page

Isaiah 32

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Tanakh · chapter reading guide

Isaiah Chapter 32

Isaiah Chapter 32 presents 20 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Rashi's commentary

Verse 1
הן לצדק ימלך מלך — הן אין משפט מלך למלוך כי אם לעשות משפט צדק:
ולשרים למשפט ישורו — ועל מי יש לו למלוך על שרים אשר למשפט ישורו, ואמר הנביא זאת על אחז שהיה רשע אבל חזקיהו בנו ימלוך וכדי הוא:
Verse 2
והיה איש — הגבור ביראת הקב"ה הוא חזקיה יהיה לישראל:
כמחבא רוח — כמחסה סלע שנחבאים בו מפני רוח ונסתרים שם מפני חורב כן יבטחו בו הנותרים מי' השבטי':
בציון — ל' יובש ציה:
כצל סלע כבד בארץ עיפה — במקום שמש שהארץ עיפה שם וחריבה ותאבה לצל:
Verse 3
ולא תשעינה עיני רואים — לא כמות שהם עכשיו אזניו הכבד ועיניו השע (לעיל ו) ל' טוח:
Verse 4
ולבב נמהרים יבין לדעת — לא כמו שעכשיו השמן לב העם (שם):
ולשון עלגים וגו' — ולא כמו שעכשיו כי בלעגי שפה (לעיל כח):
עלגים — כל מי שאינו יודע לכוין דיבורו להיות צח קרוי עלג ונלעג:
Verse 5
ולכילי — רמאי נוכל חורש רעים:
שוע — ל' אדון שהכל שועין ופונין אליו:
Verse 6
נבלה ידבר — מדבר ל' הוה הוא:
יעשה און — יקבץ מחשבות און כמו (דברים ח׳:י״ז) עשה לי החיל הזה:
לעשות חונף — חושב מחשבות איך יוכל לעשות חנופה, חונף שם דבר לכך טעמו למעלה ונקוד פתח:
ומשקה צמא יחסיר — לפי פשוטו שגוזלין העניים ותרגומו פתגמי אורייתא דאינון כמיא לצחייא מדמן לבטלא:
Verse 7
ובדבר אביון משפט — לחבל אביון במשפטו, משפט זה ל' תחלת דברים במשפט כשמדבר האביון טענותיו זה יועץ מזימו' להכשילו בנכליו משפט משמש שלשה לשונו' תחלת טענת דשריינמנ"ט בלע"ז וגמר הדין יואיימנ"ט בלע"ז ומשטר ששוטרין אותו ביסורין יושטיצ"א בלע"ז:
Verse 8
על נדיבות יקום — בשביל נדיבותיו תהיה לו תקומה:
Verse 9
נשים שאננות — מדינן דיתבן שליון:
בנות בוטחות — כרכין דיתבין לרוחצן:
Verse 10
ימים על שנה — כמו (לעיל כט) ספו שנה על שנה ותמיד עונותיכם מתגברין וסוף תרגזנה אלו שהן עכשיו לבטח כי יכלה מהם בציר הענבים ואוסף התבואה לא יבוא אל הבית:
אוסף — שם דבר לכך טעמו למעלה ונקוד פתח:
Verse 11
רגזה — כמו לרגז:
פשוטה — כמו לפשוט:
ועורה — כמו לערות ל' עריה (מיכה א):
וחגורה — כמו לחגור לכך טעמו למעלה וכן תירגם יונתן שלחו איתערטילו ואסרו על חרצין מתוך שיפשיטו ויתערמו מבגדיהם לא יחגרו על בגדיהם כי על מתניהם:
Verse 12
על שדים סופדים — יטפחו על לבם:
( על שדי חמד על שדות) חמדתן, ומ"א על חכמי סנהדראות שהם כשדי' המניקי' יספדו, ועל עיר חמדתן שתחרש כשדה ועל גפן פוריה הם ישראל שנקראו גפן כמ"ש גפן ממצרי' תסיע:
Verse 13
קוץ שמיר — הובאי ובור כי כל חורבן זה יהיה על כל בתי משוש ועל קריה עליזה, ירושלים שהיא משוש לכל הארץ (איכה ב):
Verse 14
כי ארמון — היכל המלך מלך יהודה נוטש:
והמון עיר — גלה:
עופל ובחן — בית מקדשי שהיה להם למבצר:
היה בעד מערות — יהיה בתוך חורבות מערת ל' ערו ערו (תהילים קל״ז:ז׳), ובעד כמו הבעד ערפל ישפוט (איוב כ״ב:י״ג):
עד עולם — עד עת קץ עופל ובחן. שניהם ל' מבצר:
משוש פראים — לתאות ישמעאל (ולמרעה אדום) ולחיילותיו:
Verse 15
עד יערה עלינו — ישפוך עלינו כמו ותער כדה (בראשית כ״ד:כ׳) ל' שפיכה נופל על הרוח כמו ושפכתי על בית דוד רוח חן (יואל ג׳:א׳) וכן אשפוך רוחי על כל בשר (זכריה י״ב:י׳):
ליער יחשב — קירוין סגיאין כיער הזה שהוא מלא עצים:
Verse 16
ושכן במדבר משפט — בירושלים שהיא כמדבר:
וצדקה בכרמל — היא ארץ ישראל שתהא באותן הימים ככרמל:
Verse 19
וברד ברדת היער — על כרחך אין ברד זה שם דבר שהרי נקוד חציו קמץ וחציו פתח בל' פעל וכן פתרונו ל' פעולה כמו ורחץ וישב ועמד, וברד ויברוד את ברידת היער ויהי' הבי"ת של ברדת מן יסוד כמו עטרת עקרת כלומ' וימטיר הקב"ה את מטר פחי הרשעים שהם עכשיו בנויים ומלאים ערים כיער:
ובשפלה — שנשפלו ישראל עד עכשיו:
תשפל העיר — מטרפולין של פרס ודוגמא כן תרגם יונתן ויחות ברדא ויקטול משריית עממיא:
Verse 20
אשריכם — ישראל, שהצליחה זריעת צדקתכם כזורעים על מים מעתה תקצרו ותאספו תבואת שכרכם הטוב תשלחו רגל השור לדוש התבואה והחמור להביא אל הבית כך ת"י כלומר תקבלו שכר פעולתכם הטובה:

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Original text

Verse 1

הֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלׇךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ׃

Behold, a king shall reign in righteousness, And ministers shall govern with justice;

Verse 2

וְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָי֔וֹן כְּצֵ֥ל סֶלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה׃

Every one of them shall be Like a refuge from gales, A shelter from rainstorms— Or like brooks of water in a desert, Like the shade of a massive rock In a languishing land.

Verse 3

וְלֹ֥א תִשְׁעֶ֖ינָה עֵינֵ֣י רֹאִ֑ים וְאׇזְנֵ֥י שֹׁמְעִ֖ים תִּקְשַֽׁבְנָה׃

Then the eyes of those who have sight shall not be sealed, And the ears of those who have hearing shall listen;

Verse 4

וּלְבַ֥ב נִמְהָרִ֖ים יָבִ֣ין לָדָ֑עַת וּלְשׁ֣וֹן עִלְּגִ֔ים תְּמַהֵ֖ר לְדַבֵּ֥ר צָחֽוֹת׃

And the minds of the thoughtless shall attend and note, And the tongues of mumblers shall speak with fluent eloquence.

Verse 5

לֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד לְנָבָ֖ל נָדִ֑יב וּלְכִילַ֕י לֹ֥א יֵאָמֵ֖ר שֽׁוֹעַ׃

No more shall a villain be called noble, Nor shall “honorable” be said of a knave.

Verse 6

כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבּ֖וֹ יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשׂ֣וֹת חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהֹוָה֙ תּוֹעָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃

For the villains speak villainy And plot treachery; To act impiously And to preach disloyalty against G OD ; To leave the hungry unsatisfied And deprive the thirsty of drink.

Verse 7

וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמּ֣וֹת יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל (ענוים) [עֲנִיִּים֙] בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְי֖וֹן מִשְׁפָּֽט׃

As for the knaves, their tools are knavish. They forge plots To destroy the poor with falsehoods And the needy when they plead their cause.

Verse 8

וְנָדִ֖יב נְדִיב֣וֹת יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיב֥וֹת יָקֽוּם׃ {ס}

But the noble have noble intentions And are constant in noble acts.

Verse 9

נָשִׁים֙ שַׁאֲנַנּ֔וֹת קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קוֹלִ֑י בָּנוֹת֙ בֹּֽטְח֔וֹת הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי׃

You carefree women, Attend, hear my words! You confident ladies, Give ear to my speech!

Verse 10

יָמִים֙ עַל־שָׁנָ֔ה תִּרְגַּ֖זְנָה בֹּטְח֑וֹת כִּ֚י כָּלָ֣ה בָצִ֔יר אֹ֖סֶף בְּלִ֥י יָבֽוֹא׃

In little more than a year, You shall be troubled, O confident ones, When the vintage is over And no ingathering takes place.

Verse 11

חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת רְגָ֖זָה בֹּטְח֑וֹת פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲג֖וֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃

Tremble, you carefree ones! Quake, O confident ones! Strip yourselves naked, Put the cloth about your loins!

Verse 12

עַל־שָׁדַ֖יִם סֹפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃

Lament upon the breasts, For the pleasant fields, For the spreading grapevines,

Verse 13

עַ֚ל אַדְמַ֣ת עַמִּ֔י ק֥וֹץ שָׁמִ֖יר תַּעֲלֶ֑ה כִּ֚י עַל־כׇּל־בָּתֵּ֣י מָשׂ֔וֹשׂ קִרְיָ֖ה עַלִּיזָֽה׃

For my people’s soil— It shall be overgrown with briers and thistles— Aye, and for all the houses of delight, For the city of mirth.

Verse 14

כִּֽי־אַרְמ֣וֹן נֻטָּ֔שׁ הֲמ֥וֹן עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרוֹת֙ עַד־עוֹלָ֔ם מְשׂ֥וֹשׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃

For the castle shall be abandoned, The noisy city forsaken; Citadel and tower shall become Bare places forever, A stamping ground for wild asses, A pasture for flocks —

Verse 15

עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּר֑וֹם וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל (וכרמל) [וְהַכַּרְמֶ֖ל] לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃

Till a spirit from on high is poured out on us, And wilderness is transformed into farmland, While farmland rates as mere brush.

Verse 16

וְשָׁכַ֥ן בַּמִּדְבָּ֖ר מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה בַּכַּרְמֶ֥ל תֵּשֵֽׁב׃

Then justice shall abide in the wilderness And righteousness shall dwell on the farmland.

Verse 17

וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם׃

For the work of righteousness shall be peace, And the effect of righteousness, calm and confidence forever.

Verse 18

וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת׃

Then my people shall dwell in peaceful homes, In secure dwellings, In untroubled places of rest.

Verse 19

וּבָרַ֖ד בְּרֶ֣דֶת הַיָּ֑עַר וּבַשִּׁפְלָ֖ה תִּשְׁפַּ֥ל הָעִֽיר׃

And the brush shall sink and vanish, Even as the city is laid low.

Verse 20

אַשְׁרֵיכֶ֕ם זֹרְעֵ֖י עַל־כׇּל־מָ֑יִם מְשַׁלְּחֵ֥י רֶגֶל־הַשּׁ֖וֹר וְהַחֲמֽוֹר׃ {ס}

Happy shall you be who sow by all waters, Who send out cattle and donkeys to pasture.

English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC

Isaiah 32

Isaiah Chapter 32

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Rashi's commentary

Original text