Commentary page

Isaiah 23

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Tanakh · chapter reading guide

Isaiah Chapter 23

Isaiah Chapter 23 presents 18 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Rashi's commentary

Verse 1
הילילו אניות תרשיש — שהיו מתעשרים על ידי סוחרי צור שהיו מביאים אניות תרשיש סחורה לצור, תרשיש שם הים:
כי שודד מבית מבוא — כי שודד מבפנים מקום שהייתם רגילין לפונדק מלבוא עוד לתוכו ולא יהיו עוד לכם מקום בצור ללון שם:
מארץ כתים — הם הרומיים:
נגלה למו — השודד לאנשי צור, ד"א מארץ כתים נגלה לאנשי תרשיש שוד של צור שברחו בני צור אצל כתים ומשם נשמעה השמיעה:
Verse 2
דומו יושבי אי — התאבלו ושבו דומים יושבי אי הים למה סוחרי צידון עוברי ימים היו רגלים למלאותך כל סחורה עכשיו כשתפול צור תפול צידון עמה שסמוכות היו זו לזו בתוך מהלך יום:
Verse 3
ובמים רבים — היה בא זרע ממצרים היושבת על נהר שיחור אל צור:
קציר יאור — מצרים היה תבואה של צור:
שיחור — הוא נילוס שנאמר (יהושע י״ג:ג׳) מן השיחור אשר על פני מצרים והיו מביאים התבואה לצור באניות מצרים:
ותהי — צור:
סחר גוים מעם רב שהיה בה כל הגוים מביאין לה סחורה:
Verse 4
בושי צידון — שטפלה לצור:
כי אמר ים — כי אמרה צור היושבת במעוז הים שהוא עיקר ראש המלכות הריני כמו שלא חלתי ולא ילדתי בחורים כי כולם נהרגו והרי כמו שלא רוממתי בתולות וכן ת"י, ורבותינו אמרו באגדה בושי צידון כי אמר ים מה אני שאין לי בנים ובנות לדאג עליהם שלא יתפשו בעוני איני משנה מצות קוני לעבור גבול חול אשר שם לי על אחת כמה וכמה בושי צידון שיש לך לדאג בכל אלה:
Verse 5
כאשר שמע למצרים — אשר שמעו על מצרים שהבאתי עליהם עשר מכות וסוף טבעו בים:
יחילו — יבהלו:
כשמע — השומעים כשיצא שמע צור כי גם מכותיה של צור יהיו דוגמת אותן מכות, דם ואש (יואל ג׳:ג׳) דוגמת מכת דם, קול שאון מעיר (לקמן סו) זו קרקור הצפרדעים, ונהפכו נחליה לזפת וכו':
Verse 6
עברו — אנשי צור לברוח לתרשישה:
Verse 7
הזאת לכם עליזה — הרי נפלה לפניכם ויאמר לכם הזאת העיר שהיתה עליזה בעיניכם אשר מימי קדם קדמתה היתה עליזה עכשיו יובילוה רגליה מרחוק לבקש לה מנוח:
Verse 8
כנעניה — תגריה כמו (הושע י״ב:ח׳) כנען בידו מאזני מרמה, ולא יהיה כנעני עוד (זכריה י״ד:כ״א):
Verse 9
כל צבי — מצב חזק:
Verse 10
עברי ארצך — לגולה:
כיאור — כיאור הזה שעולה ומתפשט:
בת תרשיש — צור היושבת בים תרשיש:
אין מזח — אין לך עוד חוזק ואזור לשנס מתני', מזח לשון אזור כמו (תהילים ק״ט:י״ט) ולמזח תמיד יחגרה וכל אזור לשון חוזק:
Verse 11
ידו נטה — הנוטה:
ה' צוה אל כנען — צוה את קוראיו על כנען:
לשמיד — כמו להשמיד וכן ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים כט) כמו להגיד וכן לשמיע קול תודה (תהלים כו) כמו להשמיע:
מעזניה — צור וצידון משל כנען היו כמו שנא' את צידון בכורו:
Verse 12
כתים — אל ארץ כתים קומי עבורי גם שם לא ינוח לך למה אני אומר קומי עבורי:
Verse 13
הן ארץ כשדים זה העם לא היה — אשר לא כדאי הוא להיות עם שהרי נקראו הגוי המר והנמהר (חבקוק א׳:ו׳) עם שוטה הוא מן הבריות שהקב"ה מתחרט עליהן על שבראם כמו ששנינו שלשה הקב"ה מתחרט עליהם במסכת סוכה:
אשור יסדה — להשכין בה ציים שלו ספינותיו בירניות גדולות כמו צי אדיר (לקמן לג):
הקימו בחוניו — הם יקימו מצודותיהם על צור, בחוניו ל' עופל ובוחן (לקמן לב) בורפריי"ץ בלע"ז שעושין למצור על הכרכים:
עוררו ארמנותיה — יחריבו ל' ערו ערו (תהילים קל״ז:ז׳) ל' נתיצה עד היסוד:
Verse 15
ונשכחת צור — לפי שמזכירה בלשון גנאי ל' זונה אמר ונשכחת כזונה ששכחוה אוהביה אף היא תשכח מאין סוחרים ותגרים פונים אליה לפי שתהיה חריבה:
כימי מלך אחד — ימי דוד שבעים שנה היו ואיני יודע מהו הסימן הזה הניתן כאן:
יהיה לצור — זכרון מעט שתתנער משפלותה ותחזור לאותן שהיו רגילין אצלה לחזור אליה לשוב לקדמותה:
כשירת הזונה — שרואה שאין פונה אליה ונושאת קול ערב ונעים בשיר אולי תערב על מאהביה:
Verse 16
הרבי שיר — כלומר אף הרבי תחנונים והשפילי גאותך:
Verse 17
לאתננה — לקדמותה ולעשרה ע"י סחורתה ומכנה אותה בל' גנאי:
וזנתה — ותספק סחורה אך בל' גנאי כינה אותה:
Verse 18
קדש לה' — עתידים צדיקים לבוז אותה כשיבא מלך המשיח:
לא יאצר — להיות אוצר:
ולא יחסן — לא ינחילנה לבניהם:
למכסה עתיק — למלבושי נוי, עתיק משובח כמו ידברו עתק (תהלים צד):

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Original text

Verse 1

מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֙יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמוֹ׃

The “Tyre” Pronouncement. Howl, you ships of Tarshish! For havoc has been wrought, not a house is left; As they came from the land of Kittim, This was revealed to them.

Verse 2

דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃

Moan, you coastland dwellers, You traders of Sidon, Once thronged by seafarers,

Verse 3

וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃

Over many waters Your revenue came: From the trade of nations, From the grain of Shihor, The harvest of the Nile.

Verse 4

בּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹא־חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃

Be ashamed, O Sidon! For the sea—this stronghold of the sea—declares, “I am as one who has never labored, Never given birth, Never raised youths Or reared maidens!”

Verse 5

כַּאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃

When the Egyptians heard it, they quailed As when they heard about Tyre.

Verse 6

עִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי׃

Pass on to Tarshish— Howl, you coastland dwellers!

Verse 7

הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵרָח֖וֹק לָגֽוּר׃

Was such your merry city In former times, of yore? Did her feet carry her off To sojourn far away?

Verse 8

מִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־צֹ֖ר הַמַּעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֙יהָ֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃

Who was it that planned this For crown-wearing Tyre, Whose merchants were nobles, Whose traders the world honored?

Verse 9

יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כׇּל־צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כׇּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃

G OD of Hosts planned it— To defile all glorious beauty, To shame all the honored of the world.

Verse 10

עִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד׃

Traverse your land like the Nile, Fair Tarshish; This is a harbor as a by-form of maḥoz : cf. Ps. 107.30. no more.

Verse 11

יָדוֹ֙ נָטָ֣ה עַל־הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכ֑וֹת יְהֹוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל־כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ׃

G OD poised an arm o’er the sea And made kingdoms quake— Decreeing destruction For Phoenicia’s strongholds,

Verse 12

וַיֹּ֕אמֶר לֹא־תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־צִיד֗וֹן (כתיים) [כִּתִּים֙] ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־שָׁ֖ם לֹא־יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃

And said, “You shall be exultant no more, O plundered one, Fair Maiden Sidon. Up, cross over to Kittim— Even there you shall have no rest.”

Verse 13

הֵ֣ן׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ (בחיניו) [בַחוּנָ֗יו] עֽוֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃

Behold the land of Chaldea— This is the people that has ceased to be. Assyria, which founded it for ships, Which raised its watchtowers, Erected its ramparts, Has turned it into a ruin.

Verse 14

הֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן׃ {ס}

Howl, O ships of Tarshish, For your stronghold is destroyed!

Verse 15

וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה׃

In that day, Tyre shall remain forgotten for seventy years, equaling the lifetime of one king. After a lapse of seventy years, it shall go with Tyre as with the prostitute in the ditty:

Verse 16

קְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃

Take a lyre, go about the town, Prostitute long forgotten; Sweetly play, make much music, To bring you back to mind.

Verse 17

וְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑הֿ וְזָ֥נְתָ֛ה אֶת־כׇּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

For after a lapse of seventy years, G OD will take note of Tyre, and she shall resume her “fee-taking” and “play the prostitute” with all the kingdoms of the world, on the face of the earth.

Verse 18

וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהֹוָ֔ה לֹ֥א יֵאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ יִהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשׇׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃ {פ}

But her profits and “hire” shall be consecrated to G OD . They shall not be treasured or stored; rather shall her profits go to those who abide before G OD , that they may eat their fill and clothe themselves elegantly.

English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC

Isaiah 23

Isaiah Chapter 23

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Rashi's commentary

Original text